הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת לתזכיר החוק לתיקון פקודת בריאות העם שפרסם משרד הבריאות, וקובעת כי "החוק אינו נחוץ, וטומן בחובו פגיעה משמעותית בפרטיות, תוך שקיים ספק לגבי ההצדקה לפגיעה זו."

לפני יומיים פרסם משרד הבריאות תזכיר חוק לתיקון בריאות העם, המתיר למנהל הכללי של המשרד להעביר מידע לרשויות מקומיות ולמנכ"ל משרד החינוך לצורך עידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה - ולקבל מארגוני הבריאות בישראל מידע על מתחסנים. התזכיר היה פתוח להערות הציבור למשך 24 שעות בלבד, ובמהלכן הוגשו לגביו לא פחות מ13,157 הערות!

הרשות להגנת הפרטיות הגישה את התייחסותה  לתזכיר החוק ולהלן עיקרי עמדתה:

• מדובר בהצעת חוק בעלת השלכות משמעותיות על פרטיותם של תושבי ישראל.
• הרשות חולקת על הנחת המוצא שבבסיסו של תזכיר החוק, ולפיה ראוי שהרשות המקומית תקבל מידע רפואי רגיש על תושביה, ובעזרתו תעסוק בעידוד פעולה כזו או אחרת מצד התושבים, חשובה ככל שתהיה.
• העברת מידע רפואי על אדם לגורם שאינו רפואי, ללא הסכמתו, פוגעת באופן ממשי בפרטיותו. זאת, בפרט כשמדובר בהעברת מידע לרשויות מקומיות, בדגש על רשויות מקומיות קטנות בהן עובדי הרשות בסבירות גבוהה מכירים באופן אישי חלק ניכר מהתושבים.
• העברת מידע רגיש לגורמים נוספים טומנת בחובה סיכוני אבטחת מידע ומגבירה את הסיכון לדלף מידע.
• בהינתן שהחוק ממילא מגביל את יכולתה של הרשות המקומית לכרוך בין עידוד ההתחסנות לבין הפעלת סמכויות ומתן שירותים, ספק אם לרשות המקומית יתרון על פני קופות החולים כגורם מעודד התחסנות, ואם קיים יתרון כזה, האם הוא מצדיק העברת מידע רפואי רגיש, בהיקפים עצומים, לכלל הרשויות המקומיות במדינת ישראל.
• ניתן להסתפק בהעברת מידע סטטיסטי בדבר פלח אוכלוסייה רלוונטית שלגביה יש צורך בעידוד התחסנות, באופן שיאפשר לרשות המקומית לפנות לקהלי יעד באופן רוחבי.
• ככל שיוחלט לקדם את החוק למרות האמור וחרף הפגיעה בפרטיות, יש להגבילו על מנת לייצר הסדר מידתי יותר. הרשות מציעה לאסור על העברת מידע לגבי מי שאינו נדרש להתחסן על פי הנחיות משרד הבריאות, לחייב את משרד הבריאות לבחון בעת העברת המידע את שיעור ההתחסנות באותה רשות, ולהגביל את מספר העובדים שיהיו בעלי גישה למידע בהתאם לגודל הרשות או פרמטר רלוונטי אחר.

law.co.il מוסיפה כי כבר אתמול בערב (שעות ספורות לאחר המועד האחרון להגשת הערות הציבור) ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק. שר המשפטים, בני גנץ, התנה את קידום החוק בקציבתו לשלושה חודשים בלבד. כמו כן, לחוק נתווספו מגבלות שנועדו לשם השמירה על הפרטיות, בהתאם לדרישת משרד המשפטים, אך הנוסח הסופי שאושר עדיין לא פורסם (מקור: מעריב, מאת: מתן וסרמן).