משרד התקשורת פנה בשימוע לכל בעלי הרישיונות בשוק התקשורת, ובו הוא דורש מהם פרטים אינטימיים על כל לקוחותיהם, הפרטיים והעסקיים. הלכה למעשה, מדובר במידע על כל אזרחי המדינה ותושביה.
בין הפרטים שהמשרד שוקל לדרוש – כתובתו המדויקת של הלקוח (כולל מספר הדירה שבה הוא מתגורר), סוגי חבילות התקשורת שהוא רוכש מהחברה, כמה שעות הוא צופה במצטבר בטלוויזיה, מספר הממירים בביתו, היקף המידע שהוא צורך מהאינטרנט, מספר דקות השיחה החודשי שלו בשירותי טלפוניה (בארץ ולחו"ל), מחירים שהוא משלם על השירותים שהוא צורך ועוד.
בעלי הרישיונות בשוק התקשורת שאליהם מופנה השימוע כוללים את כל חברות הטלפוניה והסלולר (בזק, הוט, סלקום, פרטנר, פלאפון ועוד), הטלוויזיה הרב-ערוצית (הוט ויס), ספקי הגישה לאינטרנט (נטוויז'ן ושות') רבים אחרים.
המשרד מנמק את דרישתו כך –
"נתונים אודות מאפייני צריכת שירותי התקשורת על ידי המנויים בישראל, עתידים לספק מידע רב אודות צד הביקוש לשירותים אלו, וזאת במקביל לצד ההיצע המשתקף מנתוני התשתיות. הצלבת המידע תאפשר קבלת תמונה מלאה על פעילותם של ספקי התקשורת מחד, וכן על מאפייניו של צרכן התקשורת מאידך. מידע זה צפוי לאפשר מעקב אחר רמת התחרות בתתי-השווקים השונים, תוך זיהוי מגמות ושינויים, לרבות מהלכים אנטי-תחרותיים הדורשים את מעורבות המשרד. כמו כן, המידע צפוי לאפשר ביצוע ניתוחים אודות דפוסי צריכת המנויים, דוגמת בחינת תחליפיות בין שירותים, מאפייני קהלי יעד שונים, רווח עודף, ועוד. מידע זה הנו הכרחי לפעילות הרגולטור בשוק משתנה ודינאמי דוגמת שוק התקשרות, הן ברמת קביעת מדיניות האסדרה והפיקוח והן ביישומה השוטף והיומיומי. "
הנתונים שהמדינה מבקשת הם פלישה אינטימית לתוככי ביתו וחייו של כל אדם. עם זה, משרד התקשורת לא סבור שיש בהם בעיית פרטיות מפני שבדעתו להפעיל על המידע תהליכים שבסיומם יהיה המידע "מוצפן ומאובטח, ללא כל יכולת להתחקות אחר המידע המקורי שנמסר על המנוי, וככזה הוא מאבד מפרטיותו". law.co.il מעיר שזו טענה שגויה בעליל – המידע עובר למשרד התקשורת כשאינו מותמם, ואין לדעת איזה תהליכים יעבור במשרד, עד כמה הם מונעים חזרה לאחור ליחידים, מתי יעובד המידע ומדוע המשרד אינו יכול להסתפק במידע מצרפי או לבנות תהליכי התממה איתנים שהמידע המבוקש יעבור קודם להעברתו אליו.
השימוע קורא לתגובות עד ולא יאוחר מ-18.2.2021.