פרטיות ישראל למשטרה: חשש ליצירת מאגר מידע של מתנגדי הממשלה

"מתרבות העדויות שלפיהן שוטרים אוספים מידע פרטי של מפגינים ומפגינות בלי שיש חשד לביצוע עבירה, ולמצער בלי הסבר למפגינים מהי הסיבה לאיסוף מידע כזה. איסוף שיטתי של מידע מעורר חשש ממשי ליצירת מאגר מידע של מתנגדי משטר, שכמוהו מוכרים במשטרים אפלים בלבד'', כך כותבת היום פרטיות ישראל, עמותה הפועלת במטרה לשמור ולקדם את הזכות לפרטיות בישראל, במכתב ליועצת המשפטית של משטרת ישראל. המכתב הדורש בין השאר לרענן את הנחיות איסוף המידע האישי ממפגינים תוך שימוש במכשירי טלפון אישיים.

לדברי פרטיות ישראל, תיעוד המשתתפים בהפגנות בלא חשד סביר לביצוע עבירה מצדם פוגע בזכותם לאנונימיות אשר הוגדרה כנגזרתה של הזכות לפרטיות ברע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ. משכך, זכאי אדם לממש את זכותו החוקתית לחופש הביטוי וזכותו לפרטיות ולהפגין מבלי להזדהות בפני שוטר, אלא אם קיים יסוד סביר להניח שעבר עבירה. עוד מציין המכתב, כי גם אם דרישת ההזדהות ואיסוף המידע מתבצעים מכוח סמכות חוקית, עליה להיעשות בסבירות ובזהירות, תוך התחשבות בזכויות החוקתיות של אדם ובכלל זה פגיעה מינימלית בזכות לפרטיות.

באשר לאיסוף מידע באמצעות טלפוניים אישיים של שוטרים, המכתב מציין כי פקודות המשטרה מתירות שימוש בטלפון אישי רק כאשר מדובר באירועים בלתי מתוכננים או לחילופין כאשר יש צורך דחוף לזהות אדם ולשם כך נדרשת הפצת תמונתו. "ניכר כי לעניין האירועים האחרונים בהם תועדו שוטרים משתמשים בטלפונים אישיים שלהם, לא חלות" הוראות אלה, אומר המכתב. הוא מזהיר כי שליטת המשטרה במכשיר הטלפון האישי של שוטרים מועטה משליטתה מאשר במכשירים ייעודיים המשמשים לביצוע תפקידה כדין. "כשנאסף מידע במכשיר טלפון אישי אין המשטרה יכולה להבטיח שהמידע יאובטח, ישמש אך ורק לייעודו, לא יועבר לצדדים שלישיים או למטרות שלשמן נאסף ויימחק במועדו", אומרת פרטיות ישראל.

המכתב דורש בין השאר להיוודע בתשובה מכוח איזו פקודה ו/או סמכות מתבצע רישום פרטים מזהים של אזרחים אשר השתתפו באופן חוקי בהפגנות, האם המידע האמור נשמר במאגרי המידע המשטרתיים, ואם כן לאלו מטרות, למי יש גישה למידע, ובאילו נסיבות.

גילוי נאות: עו"ד חיים רביה הבעלים והמנהל של law.co.il נמנה על מייסדי פרטיות ישראל והוא חבר הוועד המנהל של העמותה.