בימ"ש בארה"ב: יש בסיס ראייתי מספק למעורבותם הפעילה של NSO בפריצה

וואטסאפ ופייסבוק יוכלו להמשיך בתביעה שהגישו נגד קבוצת NSO הישראלית בעקבות פריצה ומעקב שביצעה לכאורה באמצעות אפליקציית המסרים וואטסאפ. כך קבע בית המשפט הפדרלי בארצות הברית ביום שלישי. יום לפני כן בית המשפט בישראל דחה תביעה של אמנסטי אינטרנשיונל בקבעו כי NSO יוכלו להמשיך לייצא מוצרי ושירותי רוגלה ללקוחות מחוץ לישראל.

לטענת פייסבוק, קבוצת NSO ניצלו חולשת אבטחה באפליקציית המסרים וואטסאפ להחדרת נוזקות ל-1,400 מכשירים סלולראריים של עיתונאים, פעילי זכויות אדם, דיפלומטים, פקידי ממשל ועוד. NSO פיתחה תוכנה בשם "פגסוס" ובעזרתה קיבלה גישה להודעות, היסטוריית גלישה, אנשי קשר ומידע נוסף המצוי במכשיר. לקוחותיה, טוענת התביעה, כוללים את בחריין, איחוד האמירויות, מקסיקו וספרד. חלק מהפעולות נעשו כנגד פוליטיקאים קטלנים אשר תומכים בעצמאות.

NSO דחתה את הטענות. מנכ"ל הקבוצה, שליו חוליו, פרסם הצהרה לפיה "NSO משווקת את טכנולוגיית פגסוס ללקוחותיה, הן מדינות ריבוניות, אשר לאחר מכן מפעילות את הטכנולוגיה בעצמן. התפקיד שלנו מוגבל למתן עצות ותמיכה טכנית במוצר" לדברי החברה, הפעולות נעשו במסגרת מאבק בטרור ובפשעים חמורים אחרים ונעשו על ידי לקוחותיהם, ולא על ידם. עוד היא טענה שהפעולה זוכה לחסינות על פי חוק החסינות לריבונות זרה האמריקאי (FSIA). בהתאם לכך NSO קיוותה שלא למסור לבית המשפט מידע על דרכי הפעולה או על לקוחותיה.

בית המשפט הפדרלי קבע שלאור הצהרתו של חוליו והראיות שהוצגו, ניכר בסיס ראייתי מספק למעורבותם הפעילה של NSO בפריצה, כפי שנדרש בשלב זה של ההליך. כמו כן נקבע שהקבוצה לא תקבל את החסינות על פי חוק החסינות לריבונות זרה האמריקאי, שכן היא איננה "סוכנת של מדינה ריבונית" כנדרש בחוק, ולא תזכה אף לחסינות נגזרת שכן החברה לא מאוגדת בארצות הברית. לפיכך קבע שהתביעה תמשיך.

ההחלטה בארצות-הברית ניתנה מיד לאחר החלטת בית המשפט הישראלי שלא לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של NSO ובכך לאפשר לחברה להמשיך לספק שירותי רוגלה גם ללקוחות מחוץ לישראל. סוגייה זו עמדה בפני בית המשפט בעקבות טענותיה של Amnesty International לפיהם NSO הפעילה נגד עיתונאים בחברה את תוכנת הרוגלה פגסוס.

בעתירה אמנסטי קראו לבית המשפט "לחזק את משרד הביטחון ולהציב גבולות ברורים לקבוצת NSO שיצאה משליטה ומהווה סכנה ממשית בתחום הסייבר לפעילי זכויות אדם ואף מכתימה את מוניטין 'אומת הסטארט-אפ' הישראלית בעולם". עם זאת בית המשפט קבע כי העותרים לא הניחו תשתית ראייתית אשר יש בה כדי לבסס את הטענה לפיה בוצע ניסיון מעקב אחר פעיל זכויות אדם באמצעות חדירה למכשיר הטלפון שלו, וגם לא כי ניסיון זה נעשה על ידי NSO.

מקור: cyberscoop, מאת שנון ואנאה ו- Techcrunch, מאת קתרין שו, גלובס, מאת עמרי זרחוביץ'. להורדת קובץ ההחלטה.