הרשות לפרטיות: ניטור קירבה מדויק ומגן על הפרטיות טוב מהאיכון הסלולרי בישראל

איסוף נתוני מיקום ישירות מחברות טלקום על ידי רשויות המדינה ללא הסכמה של התושבים, כפי שנעשה בישראל, הוא האמצעי הפוגעני ביותר בפרטיות. "בשל העובדה שנתוני מיקום מגלים מידע על תנועה באופן שוטף להבדיל מנתוני מרחק אשר רק מציינים כי אנשים שהו במרחק מסוים זה מזה, השיטה האחרונה עדיפה בהיבט של שמירה על פרטיות המשתמשים", כך קובעת הבוקר הרשות להגנת הפרטיות במסמך שענינו "ניטור דיגיטלי בעידן הקורונה בראי הזכות להגנת הפרטיות". הרשות מוסיפה עוד כי" גם בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר".

המסמך מתפרסם שבעצם השעות שבהן ועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת דנה בחלופות למאבק השב"כ אחרי חולי קורונה ומי שהיו בקרבתם. 

גם איסוף נתוני מיקום אנונימיים פוגע בפרטיות, קובעת הרשות, ומציגה אמצעים טכנולוגים שונים לאיתור קרבה לחולה קורונה, אשר אינם מתבססים על נתוני מיקום. בנוסף, הרשות סוקרת את הפרקטיקות הטכנולוגיות והאסדרתיות הננקטות על ידי מדינות שונות בעולם.

בראשית המסמך הרשות מזהירה כי נתוני מיקום והצלבתם מגלים מידע שנוגע לכל אורחות חייו של אדם, וזאת הרבה מעבר לקרבתו לאדם אחר. לצד זאת, בשל ההיצע הרב של מידע זמין במאגרי מידע וברשתות חברתיות, נתוני מיקום, גם אם לכאורה אנונימיים, הם בעלי פוטנציאל לגילוי מידע אישי רב, ומכאן שגילויו עלול לגרום לפגיעה קשה בפרטיות. עוד, הרשות מזהירה כי נתוני מיקום הם נתונים בעלי ערך רב, ולכן לגורמים רבים יש מוטיבציה להשתמש באמצעים מתוחכמים כדי לבצע זיהוי חוזר של נתונים שהם כביכול אנונימיים.

בהתאם לכך, מפרט המסמך מהם האמצעים השונים לניטור קרבה, מסביר כיצד הם פועלים ומדרגת אותם לפי מידת הפגיעה בפרטיות שהם מייצרים. בראש הרשימה מובילה אפליקציה לאיתור קרבה שמתבססת על נתוני מרחק (ולא נתוני מיקום), במודל ביזורי ובהסכמת המשתמשים. בטכנולוגיה זו לא נאספים נתוני המיקום של נושא המידע, אלא קרבתו לאדם אחר. כך כאשר משתמש מתגלה כחולה קורונה, משתמשים אחרים אשר באו עימו בקרבה הנדרשת ולמשך הזמן הנדרש יקבלו הודעה על כך ששהו בקרבת חולה מבלי לקבל את פרטיו.

מן הצד השני של הטבלה, המסמך קובע כי איסוף נתוני מיקום ישירות מחברות טלקום על ידי רשויות המדינה ללא הסכמה של התושבים, כפי שנעשה בישראל, הוא האמצעי הפוגעני ביותר. נטען כי המודל גורם לתחושת המעקב החמורה ביותר, ועל אחת כמה וכמה כאשר נעשה על ידי רשות שאינה ייעודית לתחום בריאות הציבור. הרשות מדגישה כי בניגוד לישראל, בכל המדינות שסקרה, אמצעי הניטור המשמש לאיתור קרבה מופעל על ידי משרד הבריאות ובהסכמת המשתמש.