ארה"ב: איסוף מידע ביומטרי ללא הסכמה מדעת מקים עילת תביעה לפיצויים

איסוף מידע ביומטרי בלא קבלת הסכמה מדעת של נושא המידע בהתאם לחקיקה על מידע ביומטרי במדינת אילינוי (ה- Illinois’ Biometric Information Privacy Act) מקימה עילת תביעה לפיצויים על הפרת פרטיות ומעניקה זכות עמידה בבית משפט פדרלי. כך פסק בית משפט פדרלי לערעורים בשיקגו לפני ימים אחדים במסגרת תובענה יצוגית.

פסק הדין הכריע בשאלה אם פגיעה הנגרמת מאיסוף ועיבוד מידע ביומטרי ללא עמידה בהוראות החוק באילינוי גרמה לנושאת המידע - התובעת הייצוגית - נזק ממשי, קונקרטי ופרטני דיו כדי להקנות לה זכות עמידה בבית משפט פדרלי (להבדיל מבית משפט מדינתי, שאינו כפוף לכללי העמידה הללו). חוק המידע הביומטרי באילינוי מחייב חברות שאוספות מידע ביומטרי, בין היתר, לקבל את הסכמתה מדעת ומראש של נושאת המידע לאחר שנמסרים לה פרטים על מטרת העיבוד ומשך אחזקת המידע. בנוסף, החוק מחייב את החברה לפרסם בפומבי את מדיניותה על פרקי הזמן לשמירת המידע ואופן מחיקתו.

בית המשפט לערעורים קבע כאמור כי הפרת החובה לקבל את הסכמתה מדעת של נושאת המידע גורמת לה נזק המקנה לה זכות עמידה. לצורך הגעה למסקנה זו, נסמך בית המשפט הפדרלי לערעורים על החלטת בית המשפט העליון של אילינוי שקבע ב-2019 כי זו בדיוק סוג ההפרה שהמחוקקים באילינוי ביקשו לאסור ולחייב בפיצויים בגינה, מאחר והחוק כולו מושתת על עיקרון היסוד של הסכמה מדעת.

לעומת זאת, קבע בית המשפט לערעורים כי הפרת החובה לפרסם בפומבי מדיניות על שמירת המידע ומחיקתו חלה כלפי הציבור בכללותו, ולא כלפי נושא מידע ספציפי. ממילא, התובעת היצוגית לא טענה לנזק בשל הפרת חובת הפרסום הזו. כעת, התביעה היצוגית תחזור להמשך הליכים בערכאה הדיונית.