פאנל הרגולטורים האירופאים לפרטיות (European Data Protection Board - EDPB) פרסם בסוף השבוע את הגרסה הסופית להנחיה בעניין עיבוד מידע אישי באמצעות מצלמות מעקב, שטיוטה שלה פורסמה להערות הציבור לפני כחצי שנה.
ההנחיה הסופית כמעט זהה בתוכנה לטיוטת ההנחיה. היא חוזרת ומבהירה כי ה-GDPR חל רק על מצלמות אבטחה שמעבדות מידע היכול לזהות אדם. לדוגמה, התקנות לא יחולו על מצלמות רוורס ברכבים, כל עוד אלה לא מתוכנתות לאסוף מידע הקשור לאנשים (כמו מספרי לוחיות רישוי).
ההנחיה מדגישה כי כל עוד קיים אמצעי אחר להשגת המטרה שלשמה נעשה שימוש בצלמות מעקב, יש להשתמש באותו אמצעי אחר ולא במצלמות מעקב, וזאת בשל הפגיעה בפרטיות הכרוכה בהן. הגרסה הסופית גם חוזרת ומבהירה את שלושת הבסיסים החוקיים (עילות) לפי סעיף 6(1) ל-GDPR המאפשרים שימוש חוקי במידע שמעובד ממצלמות מעקב:
- אינטרס לגיטימי בהתאם לסעיף 6(1)(f) ל-GDPR, לדוגמה כאשר בעלת חנות מעוניינת להתקין מצלמות והיא מסוגלת להראות כי החנות נמצאת באיזור בעל סיכון גבוה לוונדליזם.
- אינטרס ציבורי לשימוש במצלמות בהתאם לסעיף 6(1)(e) ל-GDPR - לדוגמה שמירה על ביטחון העובדים במקום העבודה.
- הסכמת נושאי המידע לשימוש במצלמות מעקב בהתאם לסעיף 6(1)(a) ל-GDPR, שאפשרית במקרים חריגים בלבד בשל הקושי בקבלת הסכמה מפורשת, חופשית, ספציפית ומדעת כדרישת ה-GDPR.
law.co.il מעיר כי בין יתר הדברים, מבהירה ההנחיה כי עצם העובדה שהמלצמה קולטת או עשויה לצלם אדם בכסא גלגלים או אנשים עם משקפיים - אינה כשלעצמה הופכת את הצילום לעיבוד מידע רגיש על אודות מצבו הבריאותי של האדם, אלא אם המידע מעובד לצורך הסקת מסקנות הנוגעות למצבו הבריאותי.