פאנל הרגולטורים האירופאים לפרטיות (EDPB) פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה חדשה בעניין הזכות להישכח, המסבירה את כל אחד מהטעמים המשפטיים שעל בסיסם ניתן להגיש למנועי חיפוש בקשת מחיקת מידע ועל הטעמים לסירוב למחיקה. טיוטה מבוססת בחלקה על החלטת בית המשפט באיחוד האירופי (CJEU) בשנת 2014, על ה-GDPR ועל הנחיות העבר של פאנל הרגולטורים האירופאים לפרטיות.
טיוטה ההנחיה מבחינה בין שני סוגי מחיקות: אחת חלקית והשנייה מוחלטת. במקרה הראשון תתבצע מחיקה של הקישור בין חיפוש מילת המפתח על נושא המידע לבין התוכן. עם זה, מילות מפתח חלופיות עשויות להוביל לאותו תוכן. במקרה השני, תתבצע מחיקה מוחלטת, כך שיוסרו כל הקישורים האפשריים אל התוכן, תהא מילת החיפוש אשר תהא. ההנחיה מתייחסת לשני סוגי המחיקות.
טיוטה ההנחיה מבהירה עוד כי מנועי חיפוש לא מחויבים להודיע לבעלי האתרים על הסרה של מילת מפתח שחיפוש שלה מניב את האתר בתוצאות החיפוש. זאת מאחר שאין בסיס לחובה זו בדיני הגנת המידע באירופה.
ההנחיה גם מסבירה את התמורה שחלה ב-GDPR בהשוואה הוראות הדירקטיבה האירופאית שקדמה לתקנות. על פי הדירקטיבה, בכדי להתנגד לעיבוד המידע, על נושא המידע היה להציג "עילה לגיטימית משכנעת" בכדי שבעל המאגר יציית לדרישת ההסרה. על פי ה-GDPR, נטל הראייה מתהפך: די בהתנגדות של נושא המידע, ואין כל צורך בעילה משכנעת לשם כך. נהפוך הוא, במידה ומנוע החיפוש יתעקש להמשיך לעבד את המידע על אף התנגדות נושא המידע, עליו הנטל להציג עילה משכנעת להמשך העיבוד. הטיוטה גם מדגישה כי החריגים לפיהם יכול בעל המאגר להתנגד לבקשת מחיקה אינם הולמים כל מקרה וכי יש להתייחס בזהירות לתחולתם של החריגים על בקשת הסרה ממנוע חיפוש.