גם שימוש בשתי שניות משיר על ידי 'סימפול' (דגימת צליל) מפר את זכותו של מפיק בתקליט. עם זה, ביצוע שינויים בדגימה כך שאינה ניתנת עוד לזיהוי אינו מפר זכויות. כך קבע בית המשפט האירופאי לצדק, לאחר שהופנתה אליו מבית המשפט העליון בגרמניה תביעה בת 20 שנים, שהגישה להקת הטכנו הגרמנית קרפטוורק. 

התביעה עסקה בפרשנות של סעיפים מתוך שתי דירקטיבות אירופאיות שעניינן זכויות יוצרים וקניין רוחני, ובין היתר בשאלה האם סימפול שתי שניות מתוך השיר Metall auf Metall של קרפטוורק, והצבתו בשיר אחר שכתבו הנתבעים מהווה הפרה של זכויות המפיקים בתקליט (ראלף הוטר ופלוריאן שניידר ממייסדי קרפטוורק).

סעיף 2(c) לדירקטיבה האירופית בעניין זכויות יוצרים קובע כי למפיקים בתקליט עומדת הזכות לאשר או לאסור הפקה מחדש של התקליט, במלואו או בחלקו, ובין אם באופן ישיר, בעקיפין, באופן זמני או באופן קבוע, בכל אמצעי ובכל דרך. במקרה זה קבע בית המשפט כי הפרשנות הראויה שיש לתת לסעיף היא שזכותו של המפיק למנוע מאחרים גם לייצר סימפול של התקליט המוגן, גם אם אותו סימפול קצר מאוד. משכך, סימפול של שתי שניות מהווה הפקה מחדש של התקליט המוגן בחלקו, בהתאם להוראת הדירקטיבה.

מנגד נקבע כי לאור האיזון שיש לערוך בין זכוות המפיק לחופש האומנותי (the freedoms of the arts), כאשר אדם עושה שימוש בסימפול, עורך בו שינויים, ומציב אותו בשיר אחר - ככל שאוזן סבירה לא מזהה את שיר המקור לסימפול, אין בכך הפרת זכויות. עוד נמצא שהשימוש בטכניקת הסימפול, במסגרתה נלקחת דגימה משיר באמצעות ציוד אלקטרוני כדי להשמיעה ביצירה חדשה אחרת, מבטאת דרך ביטוי אומנותית שמוגנת על ידי החופש האומנותי. 

לחצו כאן לעיון בפסיקת בית המשפט האירופאי לצדק.