הפרלמנט האירופי אישר רפורמה שנויה במחלוקת בדיני זכויות היוצרים

אולי יעניין אותך גם

הפרלמנט האירופי הצביע אתמול (ג') בשטרסבורג, צרפת - ברוב של 348 תומכים מול 274 מתנגדים - לאשר את דירקטיבת זכויות היוצרים החדשה, שעשויה לחולל שינוי מהותי ברשת האינטרנט. הדירקטיבה, שנועדה לרענן את דיני זכויות היוצרים ביבשת ולהתאימם לעידן הדיגיטלי, כוללת שני סעיפים שהיו שנויים במחלוקת חריפה - סעיף 15 ("מס הקישוריות") וסעיף 17 ("החובה לפלטר תוכן"). נוסח הדירקטיבה שאושר כולל גם החרגות של תכנים מסוימים, כגון ממים או ביקורות, על-מנת לצמצם את הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי.

דירקטיבה היא הוראה המחייבת כל אחת מהמדינות החברות באיחוד האירופי להתאים את דיניהן הלאומיים לנורמות שבהוראה. נוסח הדירקטיבה נדרש עדיין לאשרור רשמי על-ידי המועצה האירופית (ה-EU Council), ולאחר פרסומו הרשמי יידרשו המדינות החברות באיחוד להטמיע את הוראות הדירקטיבה כחלק מהדינים הלאומיים.

סעיף 17 לדירקטיבה (סעיף 13 בנוסח הקודם) הופך כעת את אתרי הפלטפורמה לאחראים להפרות זכויות יוצרים שביצעו המשתמשים בהם. הוא מחייב יישום אמצעים לזיהוי וסינון תוכן מוגן בזכויות יוצרים, קודם לטעינתו לשירות המקוון, או לחילופין להסדיר רישיון מבעלי הזכויות בתוכן. הביקורת על סעיף זה היתה כי יישום אמצעים כאלה יחייב השקעות-עתק שהן בהשג ידם של ענקיות הטכנולוגיה בלבד, אבל לא של מתחרים קטנים שזה עתה קמו ולפיכך הסעיף יטרפד תחרות.

בנוסף, נטען כי הסעיף ימנע ממשתמשים ברשתות חברתיות להעלות תוכן, גם לצרכים כגון ממים, ובכך יפגע בין השאר בחופש הביטוי. שינויים שנערכו בסעיף קודם להצבעה האחרונה עליו החריגו ממנו תכנים מסוימים כגון תכנים שנטענים על-ידי המשתמשים לצרכי ציטוט, ביקורת, סקירה, קריקטורה ופרודיה, כך שניתן יהיה להמשיך לשתף ולפרסום ממים וקבצי Gif (אם כי מבקרי הדירקטיבה טוענים כי הגבולות לשימוש כאמור אינם מספיק ברורים). 

סעיף 15 לדירקטיבה (סעיף 11 בנוסח הקודם) מקנה לבעלי זכויות בפרסומים עתונאיים זכות לקבל תמורה הולמת בעת קישור לפרסומים האלה. הוא כונה Link Tax. במקור כוונה ההצעה כלפי שירותים כדוגמת Google News. לאחר שהובע חשש שהנוסח ימנע קישור בלא תשלום גם מבלוגרים ואתרים קטנים, הוכנסו לנוסח הוראות שמרככות את התחולה על שירותים כאלה. הסעיף מחייב מנועי חיפוש, רשתות חברתיות ואגרגטורים לחלוק את הכנסותיהם עם מו"לים שתכניהם מוצגים בשירותים. הסעיף מחריג פרסום של קטעי טקסט קצרים, כגון כותרות, אך מבקריו טוענים כי לא ברור מה הוא היקף הפרסום המותר.

ההתנגדות העזה לדירקטיבה החדשה הגיעה בעיקר מצד ענקיות האינטרנט כמו פייסבוק ו-YouTube, שחששו כי הדינים החדשים יערערו את המודל העסקי שלהן ואת ההגנות המוקנות להן לפי הדין הקיים. הן טענו כי הדירקטיבה החדשה עמומה, אינה מנוסחת היטב, ותחייב אותן לפיקוח יתר על התכנים בשירותיהן באופן שיוביל לפגיעה בחופש הביטוי. בנוסף, מיליונים רבים חתמו על עצומה נגד הדירקטיבה החדשה ואף נערכו הפגנות המוניות נגדה.

מאידך, חברות מדיה "מסורתיות" וארגונים המייצגים יוצרים ובעלי זכויות בתוכן (כגון עיתונאים, מו"לים, מוסיקאים ועוד), תמכו בדירקטיבה בנחישות, בטענה כי היא תאפשר פיצוי הוגן לבעלי זכויות יוצרים שנעשה שימוש ביצירתם ברשת, ותסייע להילחם בפיראטיות המקוונת. מקורות: The Holywood Reporter (מאת סקוט רוקסבורו), CNN (מאת איוונה קוטסובה), הודעה לעיתונות של הפרלמנט האירופי.