העליון: אין פסול בהגשת תביעת ספאם באמצעות חברת "ספאם אוף"

בית המשפט העליון קבע אתמול כי אין פסול בהגשת תביעות ספאם (המוגשות לרוב כתביעות קטנות) באמצעות חברת "ספאם אוף" או גופים מסייעים דומים. פסק-הדין ניתן על-ידי השופט מני מזוז, בהסכמת השופטים יעל וילנר ועוזי פוגלמן. הוא ניתן במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 31506-05-17]. להרחבה בעניין ספאם אוף ראו את מאמר law.co.il מחודש נובמבר, 2017: "ספאם אוף" - גיבורת הציבור או מפעל רווחי?

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, יהונתן ארד, על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 56200-06-16], שדחה את תביעת ארד נגד המשיבים, חברת מנקס אונליין טריידינג בע"מ ומנהלה רועי שגן, לתשלום פיצוי בסך 1,000 ש"ח מכוח הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (חוק הספאם).

ביהמ"ש לתביעות קטנות מצא כי המשיבים הפרו את חוק הספאם ביחס לארד, אך לא פסק לטובתו פיצוי, משום שתביעתו הוגשה באמצעות חברת ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ. ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין פסול בהחלטה לשלול פיצוי מתובעי ספאם שהגישו את תביעתם באמצעות ספאם אוף. הן ביהמ"ש המחוזי והן ביהמ"ש לתביעות קטנות סברו כי תכליות הליך התביעה הקטנה ותכליות חוק הספאם מוליכות למסקנה כי תביעות ספאם המוגשות בסיועה של ספאם אוף, הם הליכים שאינם הולמים את תכלית חוק הספאם ואת מטרת הליכי ביהמ"ש לתביעות קטנות, בהיותן מובילות להרתעת יתר ולעומס שיפוטי, ועל כן אין לעודדן על דרך של פסיקת פיצוי. 

ביהמ"ש העליון קבע כי בהעדר צורך בהוכחת נזק קשה לחשוב על נסיבות העשויות להצדיק שלילה מוחלטת של פיצויים. תוצאה כזו לכאורה אינה הולמת את תכליתו של החוק להעניק פיצוי לנפגע הודעת ספאם ללא צורך בהוכחת נזק כדי ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי שולחי הודעות ספאם.  

ביהמ"ש העליון ציין כי תכליות חוק הספאם הן הרתעת עבריינים ואכיפה אפקטיבית על ידי עידוד נפגעים להגיש תביעות. פעילות של גופים המסייעים לתובעים במימוש זכויותיהם עולה בקנה אחד עם תכליות החוק ומסייעת להגשמתן, ועל כן אין הצדקה בשלילת פיצוי לתביעות שמוגשות בסיוע גופים כאלה. נקבע כי קיימת חשיבות של גופים אשר מסייעים - בהתנדבות או בתמורה - לנפגעי הודעות ספאם באיתור מקור שליחת ההודעות, בזיהוי המפרסמים או החברות ששכרו את שירותי משלוח ההודעות, וכן בהכנת כתב התביעה.

לבסוף, ביהמ"ש קבע כי הפעילות של ספאם אוף וגופים אחרים בעלי פעילות דומה (כגון עמותת "אל ספאם" שביקשה כאמור להצטרף להליך כידיד בית המשפט) מסייעת להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן. לפיכך, קיבל ביהמ"ש העליון את הערעור, ביטל את פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי וקיבל את תביעתו של ארד. המשיבים חויבו לפצות את ארד ב-1000 ₪, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. לעיון בפסק-הדין: רע"א 7064/17 ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ ואח' (11.12.2018).