כתובת אינטרנט (IP Address) שממנה נעשתה פעילות המפרה זכויות יוצרים אינה בסיס מספק להטלת אחריות משפטית על מנוי האינטרנט שאליו משויכת הכתובת - כך פסק בית משפט פדרלי לערעורים בחוף המערבי בארה"ב (9th Circuit).
הערעור עסק בתביעה שהגישה בעלת הזכויות בסרט The Cobbler, שזיהתה כי עותקים מהסרט הופצו באופן פיראטי מכתובת אינטרנט מסוימת. בעלת הזכויות מצאה כי כתובת האינטרנט החשודה משויכת למנוי בשם תומס גונזלס שמפעיל בית מגורים המשמש משפחה אומנה. בעלת הזכויות הגישה תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד גונזלס בלבד. כתב התביעה טען כי גונזלס אחראי להפרה ישירה של זכויות יוצרים בכך שהפיץ את הסרט בעצמו, או לחילופין, כי הוא אחראי להפרה תורמת של זכויות יוצרים בכך שלא פיקח, ניטר ומנע מאחרים החולקים את כתובת האינטרנט לבצע את ההפרה בעצמם.
בית המשפט הפדרלי המחוזי דן בסכסוך בערכאה ראשונה ודחה את התביעה. בית המשפט קבע כי אין די בזיקה של הנתבע לכתובת האינטרנט על מנת לתמוך בכתב התביעה המייחס לו אחריות על הפרה ישירה של זכויות יוצרים. פסק הדין קבע כי כתובת אינטרנט אחת יכולה בסבירות לשמש מספר אנשים כך שהיצמדות לבעלים של כתובת ה-IP פותרת רק חלק משאלת זהות המפר. בית המשפט הפדרלי המחוזי קבע עוד כי טענות התובעת בדבר הפרה תורמת לא יכולות לעמוד מאחר והיא לא מייחסת לנתבע עידוד או שידול אחרים להפרת זכויות יוצרים במתכוון - וזהו הרף הנדרש כדי לתמוך בתביעה על הפרה תורמת של זכויות יוצרים. בית המשפט הפדרלי המחוזי הבהיר כי מחדלו של הנתבע לנקוט פעולות אקטיביות לניטור ומניעת מעשים מפרים מצד משתמשים החולקים את כתובת האינטרנט שלו, לא מבסס כדין טענה להפרה תורמת של זכויות יוצרים.
בית המשפט לערעורים אישר במלואה את פסיקת בית המשפט המחוזי, לרבות השתת הוצאות משפט על בעלת הזכויות בסכום של כ-17,000 דולר לאחר שבית המשפט המחוזי מצא כי התביעה נטולת בסיס עובדתי וכי השתת הוצאות נחוצה כדי להרתיע מפני תביעות סרק כאלה.