ישראל: תיקון לחוק הספאם מרחיב את המונח "דבר פרסומת"

תיקון שלישי במספר לחוק הספאם הישראלי [סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]. התיקון החדש, שפורסם ברשומות ונכנס לתוקפו ביום 23.5.2018, מרחיב את הגדרת המונח "דבר פרסומת" וכולל בו גם מסרים שמטרתם לגרום לנמען לחייג למספר המצוין במסרים אלה.

מעתה, כל אחד מהמסרים הבאים ייחשב כ"דבר פרסומת" לפי החוק - 

1.    מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת; או 
2.    מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה; או 
3.    מסר שאינו דבר פרסומת לפי שני הסעיפים הקודמים, המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו (למעט מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, גוף הצלה ועוד).

בהתאם לדברי ההסבר של הצעת החוק שהובילה לתיקון [הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 67)(הרחבת האיסור על שיגור דבר פרסומת), התשע"ז-2017], תיקון זה נועד להתמודד עם תופעה של משלוח מסרים חדשותיים, או תוכן רכילותי, לרוב באמצעים אוטומטיים, הכוללים פרטי מידע חלקיים. מטרת המסרים הללו היא בדרך כלל לגרום לנמען לחייג למספר המצוין בהם לצורך רווח כספי של משגר המסר. מאיסור זה הוחרגו מסרים הנשלחים על-ידי המדינה ומוסדותיה וגופים דומים נוספים.

בתיקון האחרון לחוק הספאם ביקש המחוקק גם להבהיר את נושא ה"צלתוקים" (למרות שבפרשת טלרן הביע כבר בית המשפט את דעתו כי הפרקטיקה ממילא אסורה), וקבע כי חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, בלא הסכמת הנמען, ייחשב הפרה של הוראות החוק, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת.

התיקון לחוק בוצע במסגרת תיקון מספר 72 לחוק התקשורת [חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 72), התשע"ח-2018]. [לידיעות קודמות בנושא התיקון הראשון לחוק הספאם והתיקון השני לו].