חסימת אתרי הזנות: הפרקליטות שכחה את בזק בינלאומי

אולי יעניין אותך גם

ב-29.3.2018 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בת"א בבקשה להגבלת גישה לאתר אינטרנט ישראלי המפרסם שירותי זנות. את הבקשה, לחסימת האתר sex777.net, הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, מכוח סעיף 2 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017. מדובר בהחלטה ראשונה מסוגה, שניתנה באחת מ-10 בקשות מקבילות שהגישה הפרקליטות ביחס לאתרים שונים.

החוק, שנכנס לתוקף ב-26.9.2017, קובע כי תובע מוסמך רשאי לפנות לבית משפט מחוזי, בבקשה להוצאת צווים להסרת אתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי פלטפורמות אירוח בישראל; לחסום גישה לאתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי שרתים בחו"ל; או להורות על סינון האתרים מתוצאות מנועי חיפוש. הבקשות הראשונות שהגישה הפרקליטות נגעו כולן לאתרים העוסקים בפרסום שירותי זנות ופונים לקהל ישראלי.

בהחלטתו [בצ"א 55312-03-18 מדינת ישראל נ' חברות בעלות רישיון מיוחד ואח'], נעתר השופט ציון קאפח לבקשת המדינה למתן צו הגבלת גישה לאתר. הוא קבע כי יש לקבל את עמדת המדינה ביחס לשיקולים למתן הצו: המשך פעילות האתר משמעו פגיעה קשה בציבור הישראלי ויהווה הלכה למעשה מתן היתר להמשך ביצוע העבירה המבוצעת בו; זיקת האתר לישראל אינה שנויה במחלוקת; האתר משמש פלטפורמה לפרסום ולקידום שירותי הזנות ושיטת ההגבלה המבוקשת לא תביא לפגיעה בתוכן אתרים אחרים; שיטת ההגבלה המתבקשת, ברמת ה-DNS, היא פשוטה יחסית, אינה כרוכה בטרחה משמעותית לספקיות האינטרנט והיא הפיכה; אין בהגבלה כדי לפגוע באופן כלשהו בפרטיות משתמשי הקצה.

הצו הופנה לכל החברות המספקות שירותי אינטרנט בישראל. האתר TheMarker מדווח (רפאלה גויכמן) על שני אירועים חריגים שהתרחשו לאחר מתן הצו. הראשון הוא השמטה טכנית מצד הפרקליטות בניסוח בקשתה, שעה שהשמיטה בטעות את שמה של ספקית האינטרנט הגדולה בישראל - בזק בינלאומי. כיוון ששמה של בזק בינלאומי לא נכלל בבקשה, והיא לא היתה צד לתיק, הרי שהצו שניתן על-ידי ביהמ"ש אינו חל עליה ואלה המנויים לשירותיה יכולים להמשיך ולגלוש לאתר. בעניין זה אישרה הפרקליטות שמקור הטעות היה בכך ששמה של ספקית הגישה לא הופיע מסיבה כלשהי ברשימות משרד התקשורת. הפרקליטות ציינה כי היא שוקלת להגיש בקשה בעניין לביהמ"ש.

האירוע השני הוביל לחקירה משטרתית בחשד לזיוף מסמך. אחת מספקיות הגישה שאליהן הופנה הצו, חברות טריפל סי, יידעה את הפרקליטות כי הגיע אליה מסמך, הנחזה כמסמך רשמי של בית המשפט המחוזי (ובחתימת השופט קפאח), ובו הוראה לבטל את החלטתה לחסימת האתר. לאחר שהפרקליטות ערכה בדיקה, היא הודיעה לכלל ספקיות הגישה כי מדובר במסמך מזויף וכי הוראת החסימה המקורית לא השתנתה.