המדינה מעוניינת לצמצם השימוש במאגרים ביומטריים

מאגר נתונים ביומטריים יוצר סיכון שלפיו אם הנתונים ייחשפו וייקשרו לאדם מסוים ולנתוניו האישיים, זהותו עלולה להפגע (עד כדי גניבתה) וכך גם פרטיותו – כך מבהירה "המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים" שראש הממשלה אימץ השבוע. 

המדיניות שאומצה דוגלת בשימוש מצומצם ביישומים ובמאגרים ביומטריים במדינה, בדומה לקול שמשמיעים בשנים האחרונות מתנגדי המאגר הביומטרי. על פני הדברים, המדיניות שאמצה יד אחת של המדינה עומדת בסתירה למאמצי היד האחרת להפוך את הרישום למאגר הביומטרי (שצפוי לכלול הן טביעות אצבע והן תמונות פנים) למנדטורי לכלל אזרחי ישראל. ואכן, העקרונות שנקבעו במסמך משקפים את העימות בעניין הכללת טביעות אצבע במאגר - עימות שהתנהל בשנה האחרונה בין הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, רם ולצר, לבין ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, גון קמני.
 
מסמך המדיניות מזהיר מפני אפשרות 'השתלת' טביעות אצבע של חפים מפשע בזירות פשיעה ושימוש במאגר שמכיל תמונות פנים או זיהוי קשתית לצורך מעקב אחר אזרחים ללא הסכמתם. "אירוע דלף מידע ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות, לפגיעה פיזית ו/או כלכלית, ובמקרי קיצון – להפללת אנשים חפים מפשע, לפגיעה בביטחון המדינה ובניהולה התקין...על גוף הבוחר לנהל יישום ביומטרי לשקול האם ניתן לקיימו ללא מאגר ביומטרי" נכתב במסמך. 
 
מסמך המדיניות אומץ ימים ספורים לאחר דיווח הרשות לניהול המאגר הביומטרי על כ-1,000 ניסיונות הונאה מאז תחילת הפיילוט ופרישתו המפתיעה של גון קמני מתפקיד ראש הרשות הביומטרית. אישור המדיניות צפוי להשפיע על החלטתו הקרובה של שר הפנים על אופי המאגר הביומטרי. מקור: כלכליסט (מאת: עומר כביר).