האמא נ' יוניברסל: חובה לשקול שימוש הוגן לפני דרישת הסרה

מה שאמא אחת יכולה לעשות לחברת מוזיקה אמריקאית: בית המשפט הפדראלי לערעורים ב-9th Circuit פסק הלילה שבעל זכויות הפונה בדרישה לאתר תוכן להסיר יצירה שלו שהעלה צד שלישי, חייב לשקול תחילה אם השימוש ביצירה מותר לפי כללי השימוש ההוגן. הפסיקה ניתנה בהליכים שניהלה אמא אחת, סטפני לנץ, נגד חברת המוזיקה יוניברסל שדרשה מ-YouTube להוריד קטע וידאו בן 29 שניות שבו ניראו ילדיה של האמא רוקדים לצלילי Let's Go Crazy של פרינס.

יוניברסל דרשה להוריד את הקטע אחרי שהרפרנט מטעמה מצא שהוא נשמע בחוזקה בווידאו והאמא גם מתייחסת אליו במפורש כשהיא מפנה לאחד מילדיה שאלה על המוזיקה. או אז סבר שהשיר מהווה חלק מהותי מהווידאו ויוניברסל פנה ליוטיוב בדרישה להסיר אותו, לפי נהלי ה"הודעה והסרה" (Notice & Takedown) ב-Digital Millennium Copyright Act (ה-DMCA). 

על פי ה- DMCA, בעת שבעל זכויות יוצרים פונה לאתר המאחסן תוכן בדרישה להסיר אותו כי הוא מפר את זכויותיו, עליו להצהיר, בין השאר שהוא מאמין בתום לב שהתוכן לא הורשה לפרסום על-ידי בעל זכויות היוצרים, נציגו או על-פי חוק. מי שאינו עומד בדרישות הקפדניות של ה-DMCA להודעה והסרה עלול להתחייב בפיצויים וגם - וזה נדיר במשפט האמריקאי - לשלם את הוצאות הצד שכנגד.

הוויכוח בין יוניברסל לאמא הזועמת היה לשוני: האם סעיף השימוש ההוגן בדין האמריקאי "מתיר" (authorizes) שימוש בזכויות יוצרים או שהוא הגנה בלבד? בית המשפט קבע שהסעיף מתיר שימוש ביצירות מוגנות (אגב, ההפך ממה שקבע המשנה לנשיא העליון ריבלין בענין ה-Premier League - אבל כפי שסבר השופט זילברטל בביהמ"ש העליון בענין טלראן). לפיכך על בעל זכויות יוצרים לשקול אם השימוש ביצירתו מהווה "שימוש הוגן" לפני שהוא פונה בדרישה להסרה לפי ה-DMCA.

שיקול הדעת אם יש או אין שימוש הוגן, הוא סובייקטיבי, פסק בית המשפט הפדרלי לערעורים. Lentz האמא טענה שיוניברסל לא ביצעה כלל בדיקה של סוגיית השימוש ההוגן ולכן אינה יכולה לטעון שהאמינה בתום-לב שהשימוש בשיר אינו מותר לפי החוק. יוניברסל טענה שאמנם לא בדקה שימוש הוגן אבל ביצעה שלל בדיקות אחרות שדי בהן גם לסוגיה זו. בית המשפט מצא שאם בעל זכויות יוצרים מזניח את חובתו לבדוק שימוש הוגן לפני שהוא שולח דרישת הסרה, הוא יחויב בפיצויים לפי החוק. אם לעומת זאת הוא מקיים בדיקה סובייקטיבית בתום לב, בית המשפט לא יתערב במסקנותיו גם אם הוא עצמו יסבור ההפך. אם בעל זכויות היוצרים משלם רק מס שפתיים וטוען שהשימוש אינו הוגן מבלי שבחן זאת - סכנת הפיצויים תוסיף לרחף מעל ראשו.

הבדיקה שעל בעל הזכויות לבצע לא צריכה להיות אינטנסיבית. בית המשפט מכיר בכמויות העתק של חומר מפר שעל בעלי הזכויות לבדוק. ניתן לבצע את הבדיקה גם באמצעים ממוחשבים [עדכון: בדעה מתקנת מ- 17.3.2016 הורדה הפיסקה המתירה לבצע את הבדיקה באמצעים ממוחשבים! - ח.ר.. עצימת עין במתכוון תחשב ככשלון לעמוד בדרישות החוק לבצע בדיקה נאותה קודם לפניה בדרישה להסרת יצירה בטענה שהיא מפרה. 

בסופו של דבר מצא בית המשפט שהאמא Lentz זכאית להיפרע את נזקיה מיוניברסל. הסכום הממשי ייקבע על ידי מושבעים {לעיון בפסק הדין: Lentz v. Universal Music Corp., Case no. 13-16106 (9th Cir., September 14, 2015)}