ישראל: בוטל הצו שהורה לחסום את פופקורן טיים

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה על ביטול הצו הארעי שניתן על-ידו במהלך חודש מאי האחרון, שהורה לשש ספקיות גישה לאינטרנט "לנקוט באמצעים הטכנולוגיים שבידן, על-מנת לחסום את הגישה מישראל לשמות המתחם ו/או כתובות האתרים המפרים... כך שלגולשים מישראל לא תהיה כל אפשרות להתקשר ו/או לגלוש ו/או להתחבר לשם המתחם ו/או לאתרים המפרים" המאפשרים גישה ושימוש בשירות "POPCORN time".

הצו הארעי ניתן לבקשת חברת זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע"מ - חברה המאגדת שורה של גופים המפיקים ומפיצים תכני וידאו ואח' וכן עוסקת באכיפת זכויות קניין רוחני, לאחר שזו טענה כי השירות פופקורן טיים הוא שירות מפר המעמיד לרשות הציבור, או משדר לציבור, סדרות טלוויזיה, סרטים, תרגומים בעברית ומוסיקה, המהווים יצירות מוגנות שזכויות היוצרים בהן נתונות לזיר"ה ולגופים החברים בה, או שהזכות הבלעדית להפצתן או שידורן בישראל או תרגומן לעברית, מסורה לחברי זיר"ה. 

בהחלטתו מיום ד' האחרון (1.7.2015), קבע השופט מגן אלטוביה כי הצו הזמני שביקשה זיר"ה (והגופים החברים בה) זהה למעשה לצו הקבוע שמבוקש בכתב התביעה, עוד בטרם שזכויות המבקשות והמשיב (פלוני אלמוני) התבררו ומבלי שנטען כי ספקיות הגישה לאינטרנט עוולו כלפי זיר"ה או החברות בה. ביהמ"ש קבע כי זיר"ה אינה יכולה להסתמך על פסק דינו של השופט בדימוס גדעון גינת, שניתן במאי האחרון ביחס לאתר unidown.co.il, ואשר הורה לספקיות הגישה לאינטרנט לחסום את הגישה אל האתר, בין היתר, הואיל ומתעורר ספק רב ביחס לאפשרותה של זיר"ה לאתר את אותו פלוני אלמוני ולמנוע ממנו לפתוח אתרים נוספים מהם ניתן יהיה להוריד את תוכנת פופקורן.

ביהמ"ש ציין כי בניגוד להליך בעניין unidown, במסגרתו ניתנה למפעיל האתר האפשרות לשטוח את טענותיו בטרם ניתן נגדו צו שיפוטי, במקרה זה לא הופיע המעוול העיקרי בפני ביהמ"ש וטענותיו לא נשמעו. כשהוא בוחן את מאזן הנוחות, קבע ביהמ"ש כי כל עוד לא איתרה זיר"ה את אותו פלוני אלמוני, לא ניתן למנוע ממנו פתיחת אתרים חדשים מהם ניתן יהיה להוריד את התוכנה ולפיכך חסימה או סגירה של האתרים שנכללו בבקשה לא תבטיח מניעה מוחלטת של האפשרות להוריד את התוכנה. עוד ציין ביהמ"ש כי גולשים שכבר הורידו את התוכנה ממילא יכולים להמשיך לעשות בה שימוש גם אם יינתן הסעד הזמני וכי במצב זה התועלת של הסעד הזמני היא מועטה אם בכלל.

ביהמ"ש קבע כי המתכונת הקיימת של הצו, בו עתרו המבקשות לחייב את ספקיות הגישה לחסום כל אתר נוסף שיפתח אותו פלוני אלמוני, יש בה כדי לחייב את ספקיות הגישה להקצות משאבים ולמעשה לשמש כצנזור מטעם המבקשות: "בכלל חשבון יש להביא את גודלו הבלתי ידוע של קרחון חסימה זה העשוי להטביע את התחרות החופשית, את חופש הביטוי, וכיוצא באילו אם בית המשפט ייתן סעד של חסימה בטרם מתבררת המחלוקת בין הצדדים 'הנכונים'... 'המחיר' הערכי של הפיכת ספקיות האינטרנט למעין צנזור ברשות בית המשפט, הוא מחיר שקול לפחות, אם לא כבד יותר, לפגיעה בזכות הקניין הרוחני של המבקשות". ביהמ"ש חייב את זיר"ה לשאת בהוצאות ספקית הגישה בזק בינלאומי, שהיא היחידה שהתנגדה למתן הצו הזמני, בסך 40,000 ש"ח [ת"א 37039-05-15 זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע"מ נ' פלוני אלמוני].