המחוזי: באנר באתר תוכן אינו 'דואר זבל'

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לפני מספר ימים בקשה לאישור כיצוגית תביעה נגד גוגל שביקשה להכיר בפרסומות שאתרי תוכן מציבים בבאנרים כ"דואר זבל" אסור לפי ההסדר הקבוע ב"חוק הספאם" (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982).

התביעה עסקה בשירות הפרסום "Remarketing" שגוגל מציעה ללקוחותיה. התובע שביקש לאשר את התביעה כיצוגית טען שגולשים "נרדפים" על-ידי פרסומות המותאמות אליהם אישית על-פי היסטוריית הגלישה שלהם וכי השירות של גוגל מפר את הוראות חוק התקשורת בעניין דואר זבל.

בפסק הדין קבע בית המשפט ששיטת ה-Remarketing של גוגל לא נופלת לגדרי האיסור על שליחת דבר פרסומת ללא הסכמת הנמען באמצעות "הודעה אלקטרונית", כהגדרתה בחוק הספאם. לגישת בית המשפט, המציאות הטכנולוגית של היום הופכת כמעט כל פרסומת המוצגת על מסך המחשב או צג הסמארטפון ל"הודעה אלקטרונית", אם הגדרת המונח תפורש כפשוטה. בית המשפט הביע חשש כי דרישה להסכמה מפורשת בכתב ומראש להצגת מודעת פרסומת בכניסה לאתר אינטרנט עלולה להביא לקריסתם של חלק משמעותי מהמודלים העסקיים הקיימים כיום באינטרנט, המבוססים על הכנסות מפרסום. פסק הדין מדגיש את חוסר הרצון "לשפוך את המים עם התינוק", במיוחד כאשר התינוק הוא כבר היום "ילד הזהב" של הכלכלה הישראלית והעולמית.

לטעם בית המשפט, פרסומת בה נתקל משתמש באתר תוכן, הנעלמת מיד כשהוא עוזב את האתר או גולש לדף אחר, שונה מדבר פרסומת הנשלחת למערכת דואר אלקטרוני ומטילה על המשתמש את הנטל להחליט מה יעשה בה. מניעת ההכבדה זו על המשתמש היא שמצדיקה את האיסור על העברת פרסומת בדואר אלקטרוני ללא קבלת הסכמתו. העדרה של הכבדה כזו במקרה של באנר פרסום מצדיקה לפרש בצמצום את המונח "הודעה אלקטרונית", כך שלא יחול על כל דבר פרסומת המוצג באתר תוכן. {לעיון בפסק הדין המלא: ת"צ 1862-11-12 טויסטר נ' Google Inc ואחרים}.