גילויי סנואדן: ה-NSA האמריקאית ביחד עם מקבילתה הבריטית (GCHQ) צותתו בשנים 2008-2009 לתכתובות דואר אלקטרוני של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, וניהלו מעקב אחר נציגויות משרד החוץ הישראלי בכמה מקומות בעולם. המיילים שצותתו להם מיועדים לשמש להעברת חומר לא-מסווג. 

הדבר נעשה כחלק ממעקב נרחב שערכו סוכנויות הבטחון של ארצות הברית ובריטניה אחרי יעדים מרכזיים באירופה ובאפריקה. רשימת היעדים כוללת למעלה מ-1,000 מספרי טלפון וכתובות דואר אלקטרוני ב-60 מדינות. המשותף לכולם - הם אינם קשורים לטרור, לתפוצת נשק להשמדה המונית או לפעילות חמורה לא חוקית כלשהי.

Ynet (המפרסם את הידיעה בלעדית בישראל) סבור שהתוצאה היא שלארצות הברית יהיה קשה מאוד להצדיק את הציתות לגורמים באיחוד האירופי, במשרד החוץ הגרמני, ולראשי מוסדות המספקים עזרה הומניטרית וכלכלית לאפריקה. law.co.il לעומת זאת הציץ ב-Foreign Intelligence Surveillance Act האמריקאי שמכוחו פועלת ה-NSA לעתים קרובות, וגילה שהוא מקנה סמכות לאסוף גם מידע הדרוש לארצות-הברית כדי לנהל את ענייני החוץ שלה (הגדרה חובקת עולם ברוחבה). במלים אחרות, בסיס חוקי יש; בסיס דיפלומטי-בינלאומי - ספק.

ועדין, מי בדיוק חשב שארצות-הברית אינה עושה זאת (ומדינות אחרות גם כן, אם הן רק יכולות)?