"היינו יכולים להיות כבר ב-2009 עם תעודות חכמות, שקשה מאוד לזייף אותן פיזית, ובלתי אפשרי לזייף אותן אלקטרונית, אם היו רק אומרים - 'בואו נחכה עם המאגר, נעשה עבודת מטה, נבדוק מה עושים בעולם'", כך אומר עו"ד יורם הכהן, עד לא מכבר ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) בראיון לגלובס.

הכהן מותח ביקורת חריפה על ההחלטה ליצור מאגר ביומטרי: "מי שהיה אז שר הפנים, מאיר שטרית. הוא אמר אז שתעודת-זהות חכמה בלי מאגר ביומטרי היא לא תעודה טובה. אין הצדקה לאמירה הזו. אפילו רשות האוכלוסין לא רצתה בזמנה את המאגר הביומטרי, כי זה מאוד מסבך את הליך הבקשה לתעודה חכמה... חברי הכנסת נתנו לח"כ שטרית לנהל את הליך החקיקה ולא שאלו שאלות. הם התנהגו כאילו זה הדבר שלו, הגיעו רק להצבעות בסוף, ולא הבינו שזה לא עניין של ביטים טכנולוגיים אלא עניין שבמהות הדמוקרטיה".

מי שהיה בתוקף תפקידו גם רשם מאגרי המידע, מתריע כי המדינה אינה יודעת להגן על מאגרי שלה: "היא יודעת להגן על המאגרים הצבאיים, של המוסד, של תשתיות קריטיות. אבל כל היתר נשמר בצורה הרבה פחות טובה, והנזק שיכול להיגרם הוא מאוד קשה". לדבריו, "המידע [שבמאגר הביומטרי - ח.ר.] יכול להיות נכס אסטרטגי לארגוני פשיעה - למשל נתונים על אנשים שנמצאים ברשות להגנת עדים - ולכן האיום שינסו להשיגו נהיה גדול יותר".