הליכי גירושין הם לרוב לא נעימים, בלשון המעטה, אך לעיתים הם מובילים לסוגיות משפטיות מרתקות. בית המשפט לערעורים במדינת מינסוטה נדרש לאחרונה לסוגיה כזו, המערבת בני זוג במשבר, רכב משפחתי משותף ומתקן מעקב אחד. הנאשם, הורמן שמו, הואשם בהתקנת מתקן מעקב על מכוניתה של מי שהייתה אשתו במועד האירועים, לכאורה בניגוד להוראות החוק המדינתי האוסר על שימוש במתקנים כאמור ללא צו בית משפט.

בחודש מרץ 2010, בעת שמכונאי בדק את הרכב לבקשת המתלוננת, הוא איתר מתקן מעקב שהוצמד לתחתית הרכב באמצעות מגנט (כך מפרט כתב האישום, יחד עם שלל מאורעות נוספים). החוק במינסוטה אוסר על שימוש במתקני ניטור ומעקב ניידים, למעט כאשר הדבר נעשה בהסכמת הבעלים (consent of the owner). להגנתו, טען הנאשם כי הואיל והרכב היה בבעלות משותפת של בני הזוג, לא ניתן לעשות שימוש בחוק כדי להרשיעו.

בית המשפט קבע כי משמעות המונח "owner" בחוק מעורפלת וכי מנסחיו לא צפו סיטואציה של בעלים במשותף. ביהמ"ש ציין כי הורמן היה זכאי להשתמש ברכב (ואף עשה בו שימוש לעיתים), כי הרכב נרכש בכספי הנישואים של בני הזוג ולכן היה חלק מרכושם המשותף.  בהתאם לכך, קבע ביהמ"ש כי החריג לחוק דלעיל התקיים וכי השימוש במתקן המעקב נעשה בהסכמת הבעלים (חלקם לפחות). מקור: הבלוג של Eric Goldman. לעיון בהחלטה: State v. Hormann.