מתן הכשר לצו למניעת גישה לאתרי אינטרנט יפגע אנושות בחופש הביטוי והמידע באינטרנט, ויפתח פתח עתידי למשטרה לפעול באופן דומה. כך טען אתמול איגוד האינטרנט הישראלי בדיון שהתקיים בפני השופטת מיכל רובינשטיין בבית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב, במסגרת עתירה לבטל את הצווים שחייבו לחסום את הגישה לשמונה אתרי הימורים באינטרנט. בא כוח האיגוד, עו"ד חיים רביה ממשרד פרל כהן צדק לצר*, הדגיש בדיון כי הצו איננו מופנה נגד האתרים החשודים בעבירה – אלא כנגד כל ציבור הגולשים בישראל.
"בימים שבהם רשתות חברתיות מניעות מהפכות של המונים בעולם, שאפשר וצריך לצנזר או להגביל גישה למידע כלשהו בגלל אופיו – והמחשבה שהמשטרה היא זו שקובעת מהו ביטוי מוגן, היא פשוט מצמררת", התריע עו"ד רביה שטען בשם האיגוד. לדבריו, "עתירה זו איננה על הזכות לנהל אתרי הימורים. היא גם איננה על הזכות להמר (שכשלעצמה אינה אסורה בספר החוקים הישראלי). עניינה של עתירה זו הוא במגבלה שמשיתה המשטרה על גישה למידע". " שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע גם מה טוב לאזרח לחשוב", ציטט מפסיקת בית המשפט העליון. עו"ד רביה ציין כי המשטרה בחרה להיות החוקרת, התובעת, השופטת והמוציאה לפועל – כל זאת במקום ללכת בדרך המלך ולהגיש אישום פלילי נגד האתרים. הוא הדגיש כי אם היתה המשטרה מגישה אישום כזה, איגוד האינטרנט לא היה מגיש את העתירה מלכתחילה.
בתשובת הפרקליטות לעתירה שהוגשה לפני מספר ימים טענה המשטרה כי ניהול הימורים באינטרנט אינו בגדר "ביטוי". לטענת הפרקליטות אין מדובר בעניין זה באינטרסים מתנגשים כלשהם או בשיח של זכויות, אלא פשוט במניעת עבירה פלילית אשר נעשית ברשת האינטרנט. נציגות הפרקליטות בדיון, טענו כי זכותה של המשטרה להורות על סגירת אתרי הימורים מעוגנת בסעיף 229 לחוק העונשין, המסמיך את מפקד המשטרה לסגור "חצרים" שבהם מתנהלת פעילות הימורים אסורה. לדבריהן, פירוש תכליתי של החוק משמעו שהוא חל גם על אתרי אינטרנט.
בית המשפט קבע מועד להגשת סיכומי הצדדים בעתירה ולאחר מכן ינתן פסק דין. מקור הידיעה: הודעה לעתונות של איגוד האינטרנט הישראלי.
* גילוי נאות: עו"ד רביה הוא מנהל ומפעיל אתר law.co.il
"הצו לחסימת אתרי הימורים מופנה נגד הגולשים בלבד"
זמן קריאה:
דקה אחת