תחרות בין חב' מקומיות תוביל להפחתת מחירי המדיה

תחרות בין חברות מקומיות, להבדיל מרב-לאומיות, תוביל להפחתת מחירים בעולם המדיה. תחרות כזו מדווחת לדוגמה בהודו, שם מתחרות חברות המדיה המקומיות במפיצים פיראטיים, אך היא נדירה במדינות המתפתחות בהן חברות בינלאומיות שולטות בשוק המקומי - כך קובע מחקר חדש שפרסמה ה- Social Science Research Council, העוסק בפיראטיות מדיה בכלכלות מתפתחות. המחקר, בן 440 עמודים, מספק מבט מפורט ובוחן ביחס לפיראטיות הגלובאלית ובפרט בכל הנוגע למדינות כגון דרום-אפריקה, רוסיה, ברזיל, מקסיקו, בוליביה והודו. בין השאר, עוסק המחקר במחקרים אודות פיראטיות הממומנים על-ידי תעשיית המדיה, החסרונות בנושא האכיפה, היעדרן של ראיות למעורבות של פשע מאורגן בתחום זה וכשלונן המתמשך של תוכניות חינוכיות שונות.

המחקר מציין כי קבוצות שונות בתעשיית המדיה מעלות נימוקים זהים בזכות הגברת האכיפה נגד פיראטיות - הפחתת שיעור פיראטיות המדיה תוביל להשקעה גדולה יותר בשווקים החוקיים. השקעה זו תוביל לטענתן לצמיחה כלכלית, קידמה, מקומות עבודה ויותר גישה למדיה. זהו ההיגיון שהפך את נושא הקניין הרוחני למרכז המו"מ ביחס לכל הסכמי הסחר החל משנות השמונים של המאה שעברה. כותבי המחקר מציינים כי למרות שמכאניזם זה פועל בהקשרים מסוימים בחלק מהשווקים המתפתחים, הם עדיין סבורים כי כוחות אחרים משחקים תפקיד גדול יותר.

המחקר מעלה את ההשערה כי הפקטור המשותף למודלים מצליחים של עלות נמוכה, הוא לא אכיפה חזקה יותר נגד פיראטים, או שימוש יצירתי במנגנוני הפצה דיגיטאליים - אלא קיומה של תחרות אקטיבית בין חברות ביחס למחיר ולשירותים עבור צרכנים מקומיים. תחרות כזו היא מוגבלת מאוד בארה"ב ובאירופה, אך נפוצה מאוד במדינה כמו הודו, שם חברות הסרטים והמוזיקה שולטות בשוק המקומי ומציבות מחירים על-מנת למשוך את ההמונים ובחלק מהמקרים מתחרות באופן ישיר בהפצה הפיראטית. כך גם בשוק התוכנה, אם כי בהיקף קטן יותר, היכן שאלטרנטיבות פתוחות-קוד מגבילות את כוח השוק של החברות המסחריות הגדולות.

ובכל זאת, בשאר המדינות המתפתחות, שולטות חברות בינלאומיות בשווקים המקומיים. המחקר מציע כי יש משמעות לבעלות המקומית: יותר סביר כי חברות מקומיות יוכלו לנצל את הירידה בעלויות הייצור וההפצה על-מנת להרחיב את השווקים גם לחלקים באוכלוסיה שאינם בעלי הכנסה גבוהה. השוק המקומי הוא השוק העיקרי עבור חברות מקומיות והן יתחרו עליו.

בתחום האינטרנט, מציין המחקר כי בטווח הארוך, תוביל אכיפה מכוונת משתמשים למירוץ חימוש בין שירותי הצפנה ואנונימיזציה לבין שיטות איתור המידע של תעשיית המדיה. בהתאם למחקר, למרות שתעשיית המדיה מתמקדת כעת במנגנון התגובה המדורגת (הידוע גם בכינוי מודל שלוש הפסילות) ככלי אפקטיבי להתמודד עם פיראטיות בקרב צרכני מדיה, הרי שהאפקטיביות של כלי זה מבחינה חוקית או פוליטית היא אינה ברורה ויתכן שתוביל למעבר צרכנים לשיטות אחרות של הפצת המדיה. מקור: הבלוג של מייקל גייסט.