אירופה: ישראל מגנה כראוי על פרטיות

נציבות האיחוד האירופי החליטה, כי דיני הגנת המידע בישראל הולמים את הסטנדרטים הקבועים בדיני הגנת המידע שבאיחוד האירופי. משמעות ההחלטה: הותרה בלא הגבלה העברת מידע אישי בין מדינות האיחוד לבין ישראל. ישראל מצטרפת בכך למדינות ספורות שזכו למעמד דומה ובהן קנדה (אך לא ארצות-הברית), ארגנטינה ועוד. האישור נדרש לפי סעיף 25 לדירקטיבה האירופית על הגנת מידע אישי, המשית מגבלות על העברת מידע אישי למדינות שאינן עומדות באמות-המידה האירופאיות.
 
מבין ממצאיה ציינה נציבות האיחוד בחיוב את מעמדה המעין חוקתי של הזכות לפרטיות תחת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; הדמיון בין הוראות הדירקטיבה האירופית להגנת הפרטיות וחוק הגנת הפרטיות בישראל; קיומן של הוראות להגנת הפרטיות בחקיקה בנושאים של כלכלה, בריאות וציבור; זמינותם של סעדים משפטיים ומנהליים בתחום הגנת המידע וכן את עצמאותה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) בישראל.
 
לאור ההחלטה, יינתנו הקלות לגופים באירופה (לרבות חברות וישויות אחרות) המעבירים מידע אישי לגופים בישראל. למעשה, גופים אלה לא יזדקקו עוד לקבל מעמיתיהם בישראל אישור לתמיכתם ואכיפתם של האחרונים את דיני הגנת הפרטיות באיחוד והמידע האישי יועבר ללא מגבלה.

בסעיף 3 להחלטת הנציבות נקבע כי רשויות מקבילות להגנת הפרטיות בחבר מדינות האיחוד יוכלו להפעיל את סמכותן ולהשהות זרימת מידע לישראל, בין היתר, אם יחשדו כי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע אינה ממלאת את תפקידה כראוי בהגנה על המידע האישי ושהמשך העברת המידע ככל הנראה יגרום לנזק חמור לנשואי המידע. 
 
ראש הרשות, עוה"ד יורם הכהן, ציין בעקבות ההחלטה כי הקמתה ופעילויותיה של הרשות שיחקו תפקיד מכריע בהליך קבלת ההחלטה באיחוד, ושהרשות תמשיך לשקוד על פיתוח משטר להגנת הפרטיות מתוך הבנת הצורך ברגולטור עצמאי ואקטיבי שיגן על הפרטיות.