מותר להעתיק מודעות, למרות תנאי שימוש שאוסרים זאת

בית המשפט המחוזי מרכז דחה את תביעתן של מפעילות האתרים "JobMaster" ו"דרושים", כנגד מפעילת האתר "Alljobs" וקבע כי אין בפרסומי המשיבה, לפיה היא מציגה את כל הצעות העבודה, משום הצגת מצג כוזב או פרסום העלול להטעות צרכן. בנוסף, קבע ביהמ"ש כי העובדה כי מפעילת האתר "JobMaster" קבעה בתנאי השימוש כי אין להעתיק מידע מהאתר - אינה מאפשרת הטלת מגבלה על שימוש לגיטימי במידע השייך לכלל. האתרים "JobMaster" ו"דרושים" כוללים מאגרי מידע אודות הצעות עבודה וכך גם אתר המשיבה, מפעילת האתר "Alljobs". המבקשות עתרו כי ביהמ"ש ייתן צו, האוסר על המשיבה להציג את שירותיה ככאלו המתיימרים לכלול את כל הצעות העבודה המתפרסמות בעברית באמצעי התקשורת בישראל וכן האוסר עליה להעתיק מידע מהאתר "JobMaster", לאור הוראות תנאי השימוש באתר.

הסיסמא העיקרית בה משתמשת המשיבה היא "Alljobs - כל המשרות בישראל". השופט אברהם יעקב קבע שיש לבחון האם בפרסומיה של המשיבה יש משום הטעיית הצרכן או הצגת מצג כוזב. לדבריו, אין חולק כי Alljobs אינו מכיל את כל מודעות הדרושים המפורסמות בישראל. עם זאת, השימוש שעושה המשיבה במונח "כל" בפרסומיה, אינו מהווה מצג כוזב או כזה העלול להטעות צרכן. מאגרי מידע רבים עושים שימוש במונח "כל" בפרסומיהם, למרות שברור לכל בר-דעת כי הם אינם מכילים את כל המידע הקיים בתחום. במבחני "הצרכן הסביר", ברור כי בשימוש במונח "כל" בהקשרים אלו אין הכוונה למונח כפשוטו, אלא להיותו של אותו מאגר מידע מלא ומקיף. ביהמ"ש קבע עוד כי המשיבה פועלת בתום-לב, מתוך אידיאולוגיה כנה והיא עושה מאמץ אמיתי לקבץ את כל מודעות הדרושים המפורסמות בישראל באתר האינטרנט שלה, כנטען בפרסומיה. קיומם של סייגים כאלו ואחרים אינו פוגע בנכונות הכלל וסייגים אלה גלויים לצרכן. לסיכום, קבע ביהמ"ש כי אין בפרסומי המשיבה משום הצגת מצג כוזב או פרסום העלול להטעות צרכן. 

מפעילת JobMaster טענה כי בכניסה לאתר, מתבקש הגולש לאשר כי קרא והינו מסכים לתנאי השימוש באתר, בו נאמר כי המידע המפורסם באתר הינו רכושו הבלעדי של המבקשת וכי אין לעשות שימוש במידע, שלא לצורך אישי של חיפוש עבודה. לטענתה, בהעתקת מודעות הדרושים, הפרה המשיבה את תנאי השימוש באתר. השופט יעקב קבע כי המודעות שמפרסמת המבקשת כוללות נתונים ועובדות הנמסרים לה על-ידי המעסיקים לצורך פרסום. במודעות הללו אין כל מידה של יצירותיות. המידע הכלול במודעות הללו אינו מוגן מכח דיני זכויות יוצרים והוא אף מוחרג מהם באופן מפורש. ביהמ"ש תהה האם מקום בו דיני זכויות היוצרים שוללים במפורש הגנה על מידע מסוג עובדות ונתונים, רשאית המבקשת להגביל את השימוש במידע מכוח הסכם או מכוח דיני עשיית עושר? לדברי ביהמ"ש - התשובה לכך שלילית.

ביהמ"ש קבע כי דיני זכויות יוצרים מבקשים לאזן בין התמריץ לעידוד היצירה לבין זכות הציבור לעשות שימוש ביצירות לשם קידום התרבות והידע. קביעה מפורשת כי מידע מסוג מסוים מוחרג מתחולתו של החוק, משמעה כי יש להעדיף את אינטרס הציבור לעשות שימוש באותו מידע ללא מגבלה, על פני אינטרסים אחרים. הטלת מגבלה על שימוש לגיטימי במידע השייך לכלל, באמצעות חוזה אחיד, אינה יכולה לעמוד. התובענות, שנדונו במאוחד, נדחו שתיהן וביהמ"ש קבע כי כל אחת מהמבקשות תשא בהוצאות המשיבה בסך של 100,000 ש"ח ובסה"כ 200,000 ש"ח {ה"פ 11359-03-09, ה"פ 11022-03-09 ג'וב מאסטר בע"מ ואח' נ' אול יו ניד בע"מ}. law.co.il מזכיר כי פסק-הדין מצטרף לשורה של החלטות שקבעו הלכות דומות, כגון תביעת מעריב נגד האתר Alljobs וההליכים שבין חברת בזק לבין דפי זהב.