בית המשפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לתשלום 100,000 ש"ח, כפיצוי בגין הפרה נטענת של זכויות יוצרים. אגב כך, דן ביהמ"ש בשאלת אחריותם של אתרי אינטרנט המהווים פלפורמה פרסומית, לתכנים מפרים הנטענים על-ידי צדדים שלישיים. התובעים, חברת הדמיות טקטיות בע"מ ומנהלה, מפעילים מתקני ספורט למשחקי פיינטבול ומפרסמים את עסקם באמצעות אתר האינטרנט www.paintball.co.il. הנתבעת, חברת ע.ע. ענבר החזקות ונדל"ן בע"מ, מפעילה אתר אינטרנט לשם פרסום ושיווק פעילות בתחום הספורט האתגרי, בכתובת www.sportx.co.il. התובעים טענו כי באתר הנתבעת הופיעו תמונות שהועתקו מאתר התובעים וזאת לצורך פרסום גוף מסחרי המתחרה בתובעים. הנתבעת טענה, בין היתר, כי היא משמשת כפלטפורמה לפרסום ספקים שונים וכי התובעים צריכים היו לתבוע את המפרסם עצמו.

השופט חגי ברנר קבע כי דין התביעה להידחות. לדבריו, התובעים הודו במסגרת כתב התביעה כי זכויות היוצרים באתר האינטרנט ממנו בוצעה כביכול העתקת התמונות, היו שייכות לגוף אחר, חברה בשם החורשיה בע"מ. התובעים טענו אמנם כי זכויות היוצרים הועברו אליהם, אך לא טרחו להוכיח טענה זו ולא הגישו מסמכים המעידים על העברת הזכויות. ביהמ"ש קבע כי בהעדר ראיה של ממש לכך שזכויות היוצרים אכן הועברו לתובעים, לא עומדת להם עילת תביעה בגין פגיעה בזכות יוצרים. השופט ברנר קבע כי טעם נוסף המחייב את דחיית התביעה, הוא העובדה כי התובעים לא צרפו לתצהיר העדות הראשית מטעמם את היצירה המקורית והעותקים המפרים שלה. כמו כן, טעם נוסף לדחיית התביעה נעוץ בכך שלא נסתרה טענת הנתבעת לפיה היא אינה מעמידה אלא פלטפורמה שיווקית המאפשרת לבעלי עסקים לפרסם את עצמם על-גבי אתר האינטרנט שלה. נפסק כי הואיל והנתבעת רק מעמידה את הפלטפורמה השיווקית לרשות המפרסמים, אין מקום להטיל עליה אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים על-ידי המפרסמים, שהרי אין לה כל יכולת לדעת האם חומר מסוים המועלה לאתר האינטרנט על-ידי מפרסם כזה או אחר, פוגע בזכויות היוצרים של צד שלישי. אין מקום להטיל על הנתבעת אחריות לפרסומיו של צד שלישי ותמוהה העובדה שהתובעים כלל לא טרחו לתבוע את אותו צד שלישי שביצע לטענתם את הפרסום המפר {א 16478/07 הדמיות טקטיות בע"מ ואח' נ' ע.ע. ענבר החזקות ונדל"ן בע"מ}.