בית משפט השלום לא מוסמך לחייב מסירת כתובות אינטרנט

כך פסק השופט מאיר יפרח מבית משפט השלום בתל-אביב בעניינו של מבקש שדרש לחייב את בזק בינלאומי, ברק ונטוויז'ן לחשוף את כתובות ה-IP שמהן יצאו דברי לשון הרע עליו. הבקשה הוגשה כבקשה לסעד זמני, אלא שבית-המשפט פסק כי יש להגישה במסגרת תובענה עיקרית וצריך גם שהסעד הזמני ישרת את הסעד העיקרי.  באותו ענין, לא זו בלבד שהסעד הזמני לא נועד לשרת סעד עיקרי כלשהו שייתבע במסגרת תובענה שעילתה בחוק איסור לשון הרע, אלא שספקי הגישה לאינטרנט לא יהיו נתבעים בתביעה כזו כלל ועיקר. משמע, קבע בית המשפט, הבקשה אמורה להיות למעשה תובענה לסעד עיקרי ולא לסעד זמני - וסעד עיקרי כזה אינו בסמכות בית משפט השלום לפי סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]. בש"א 173201/06 אשר לוי נ' בזק בינלאומי בע"מ ואח'.

law.co.il מעיר שחשיפת פרטי גולשים היא נושא הטעון הסדרה מיידית בחוק, שיאזן נכון בין הזכות לביטוי אנונימי לבין הזכויות לשם טוב, פרטיות וקנין (הנפגעות תדיר תחת מסווה האנונימיות) וגם יתווה את הדרך הפרוצדוראלית הנכונה להגשת בקשות כאלה.