רינגטונים כפופים לפי הדין האמריקאי לרישיון כפיה, ופירוש הדבר שאין צורך במשא ומתן וקבלת רישיון מבעלי הזכויות בהם (מו"לים) אלא שתעריפי הרישיון ייקבעו על-ידי ה- Copyright Royalty Board. כך קבע ה-Copyright Office בוושינגטון. ההחלטה נחשבת נצחון לחברות התקליטים, שכן היא מסלקת את בעלי הזכויות בלחן (המוציאים לאור האמריקאים) מדרכן לאושר ועושר עם חב' הסלולר.

רישיון הכפיה מעוגן בסעיף 115 לחוק זכויות יוצרים האמריקאי. הוא חל על הקלטות-קול ("phonorecords") וקובע כי אם הופצה הקלטה ברשות בעל זכויות היוצרים, כי אז כל אדם אחר רשאי להשיג רישיון כפיה להקליט ולהפיץ הקלטות-קול משל עצמו לאותה יצירה. רישיון כפיה קיים גם בחוק זכויות יוצרים משנת 1911. עם זאת החלטת ה-Copyright Board האמריקאי התבססה על ניתוח המושג "phonorecords" בחוק זכויות יוצרים האמריקאי ובפרט היא נשענת על תיקון החוק מ-1995 בכוונה שיחול על מדיה דיגיטלית. דובר איגוד המו"לים הלאומי בארצות-הברית הביע אכזבה מההחלטה, הפוגעת לדבריו במלחינים. מקור: Billboard.