אירופה: דרישה להפחית היטלים על העתקה ואחסנה דיגיטלית

אירגון אירופאי חדש, CLRA, נוסד במטרה להפחית את ההיטלים המיועדים לפצות את בעלי זכויות היוצרים על אובדן ההכנסות הנגרם להם מהעתקה פרטית. היטלים אלה הם שווה-הערך האירופאי המתקדם ל"מס הקלטות" העברי, המוטל בסעיף 3ג' לפקודת זכות יוצרים, 1924. אלא שבעוד המדינה מפרשת את "מס הקלטות" כחל על אמצעי העתקה אנלוגיים בלבד (בניגוד, אגב, לעמדת בתי המשפט), באירופה חלים ההיטלים על שורה ארוכה של מכשירים המשמשים להעתקה ולאחסון של יצירות ובהם מדפסות, מכונות צילום, סורקים, תקליטורים, כונני מחשב ועוד. ההיטל מועבר לבעלי זכויות יוצרים וכנגדו מותרת העתקה פרטית וביתית. יוזמי האירגון הם גופי תקשורת, תעשיית טכנולוגיות המידע ואלקטרוניקה כדוגמת Business Software Alliance (BSA), European American Business Council (EABC), European Digital Media Association (EDiMA) ו- Recording-media Industry Association of Europe (RIAE). הם פועלים זה שנים להפחתת ההיטל. כעת הם טוענים שבהתחשב בהגנות הדיגיטליות על קבצים, הצרכנים נדרשים לשלם פעמיים עבור זכות השימוש בהם - פעם בעת שהם רוכשים אותם באופן חוקי בשירותי מוסיקה דיגיטליים ופעם נוספת בעת שהם רוכשים את הנגן או המחשב שבו הם מאחסנים אותם. לרגל ייסודה, CLRA פרסמה מחקר ולפיו ההיטלים על אמצעי אחסנה והעתקה צפויים להאמיר מ- 1.57 מיליארד אירו ב-2005 לכ- 2.12 מיליארד ב-2009 - כל זאת בהשוואה לכחצי מיליארד אירו בלבד שנגבו לפני 4 שנים. המחקר מתייחס לתשע מדינות - אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד וספרד. CLRA טוענת עוד שעד 2011, 36% מהמוסיקה תרכש בשירותים דיגיטליים. התוצאה של תהליכים אלה מנוגדת לטענתה לדירקטיבה האירופאית על זכויות יוצרים המבקשת להוריד את ההיטלים ככל שטכנולוגיות למניעת העתקה יהפכו מקובלות יותר. מסקנה: באירופה לא שמעו על החלפת קבצים. מקור: out-law.com.