(הכרעת-דין, שלום חיפה, השופט זאיד פלאח): הנאשם זוכה מביצוע עבירות של זיוף והתחזות לאחר והורשע בהעלבת עובד ציבור. בעת הרלבנטית כיהנו פרופ' גבי ברבש כמנהל ביה"ח איכילוב ושמואל רום כמנהל פרויקט נמ"ר (ניהול תוכנה במשרד הבריאות). לפי האישום, הנאשם פתח את כתובת הדוא"ל shmuel.rom@gmail.com (בשם "נמ"ר נמ"ר) ושלח דוא"ל לבכירים במערכת הבריאות, בה כינה את פרופ' ברבש בכינויי גנאי וטען להתנהלות מושחתת מצידו,תוך שהוא מנסה ליצור מצג שווא כי ההודעה נשלחה על-ידי שמואל רום. הנאשם הודה בתוכן התשדורת, אך טען כי זו נשלחה באופן אנונימי. נפסק -

• העלבת עובד ציבור - הנאשם בחר להפנות את "ביקורתו" לבכירים במערכת הבריאות, במקום לגורמים שיש ביכולתם לחקור ולעצור את אי-הסדרים להם טען. הנאשם בחר לתאר את ביקורתו במילים קשות. קשה להעלות על ההיגיון כי מילים פוגעניות אלו נכתבו במטרה להביא לחקירה וגילוי האמת. חקירה אינה אמורה להיפתח בעקבות הטחת עלבונות אישיים, אלא בהבאת עובדות. אין מדובר באמירות סתמיות שנבעו מרגע של רתיחה, אלא במילים מחושבות שנכתבו ולאחר שהנאשם התאמץ לבחור כתובת מתאימה למייל.
• חופש הביטוי אין משמעותו הפקר ופרשנותן של המילים בהן השתמש הנאשם, אינה יכולה להוביל לכל מסקנה מלבד זו הממוענת אל מחוזות העלבון והפגיעה. הנאשם טען כי לא שלח את התשדורת לפרופ' ברבש ולא צפה שזו תגיע אליו, על-כן לא העליב אותו. אין לקבל טענה זו. העלבת עובד ציבור אינה חייבת להיות בפניו ודי בהגעת האמרה המעליבה לידיעתו. הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עבר עבירה של העלבת עובד ציבור (ס' 288 לחוק העונשין).
• התחזות - הנאשם טען כי לא התכוון להציג עצמו כאדם אחר וכי כאשר בחר את כתובת הדוא"ל, ניסה מספר אפשרויות שיזכירו את נושא התשדורת, אך אלו היו תפוסות ולכן בחר בשמו של מנהל הפרויקט מטעמי נוחות. עוד טען הנאשם כי סימן את האפשרות להסתרת הכתובת, כך שמקבלי התשדורת לא היו יכולים לראות את השם "שמואל רום", אלא רק את השם "נמ"ר נמ"ר". מנגד, טען ב"כ המאשימה כי בראש המכתב מופיעה בבירור כתובת הדוא"ל. ניתן היה למנוע את המחלוקת על-ידי זימון אחד מנמעני התשדורת ומשלא נעשה כן, נותר ספק בעניין זה. 
• יש לקבל את עמדת הנאשם לפיה בחר בכתובת "שמואל רום" בכדי להיזכר בה ולא בכדי להתחזות לאדם אחר. יש לקבל את טענת הנאשם לפיה עשה הכל כדי להסתיר את הכתובת ממקבלי התשדורת וכי חשיפת השם אצל צדדים שלישיים אליהם הועברה התשדורת לא הייתה ידועה לו בזמן המשלוח. לא מתקיים היסוד העובדתי של סעיף 441 לחוק העונשין ואף לא היסוד הנפשי (כוונה מיוחדת). יש לזכות הנאשם מביצוע עבירה זו.
• זיוף - תשדורת או דוא"ל עונים להגדרת "מסמך" בחוק, לצורך עבירת הזיוף (סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין). יש לקבל את טיעוני הנאשם: התשדורת אינה חתומה בשם "שמואל רום", הגם שכותבה מצביע על כך שכותבה הוא חלק מפרויקט נמ"ר. בפרויקט השתתפו אנשים רבים ושיתוף כותב התשדורת בפרויקט אינו אמור להוביל דווקא לשמואל רום. ממילא לא הוכח כי מקבלי התשדורת ראו את השם "שמואל רום". כיוון שלא התקיימה אף חלופה מאלו המגדירות את עבירת הזיוף, יש לזכות את הנאשם מעבירה זו.