ת"צ 9902-01-23 דוידי נ' בי.בי.בי מסעדות בע"מ

אולי יעניין אותך גם

אישור בקשה לייצוגית ספאם נגד BBB (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת קרן אזולאי, 15.4.2026):

העובדות: בקשה לאשר תובענה ייצוגית, בטענה כי המשיבה, העוסקת בתחום המסעדנות, הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשים היו לקוחות המשיבה וקיבלו ממנה דברי פרסומת. המחלוקת המרכזית היא האם המבקשים הסכימו לקבל את דברי הפרסומת. המשיבה כי היא שולחת פרסומות רק למי שבחר מרצון להצטרף לרשימת התפוצה, לא הודיע על סירוב, ולא ביקש הסרה מהתפוצה.

נפסק: לא עלה בידי המשיבה להוכיח שהמבקשים מסרו הסכמה מפורשת לקבלת פרסומים. לכל היותר אפשר שהוכחה הסכמה עקיפה באמצעות אישור תנאי השימוש או תקנון המועדון, הכוללים התייחסות לדיוור פרסומי. קיימת הבחנה בפסיקה בין הסכמה מפורשת להסכמה מכללא. לא נמסרה הסכמה מפורשת. מסכי ההצטרפות שונו לאחר שהוגשה בקשת האישור, ואין בהם כדי ללמד על מדיניות המשיבה במועד הצטרפות המבקשים. מצילומי המסך והלוגים מתעורר קושי לכאורי בטענת המשיבה כי הוכחה הסכמת המבקשים לקבלת פרסומים, ולכל הפחות מתעורר ספק בשלב זה אם ההסכמה שהתבקשה במועד ההצטרפות למועדון הלקוחות הייתה לקבלת פרסומים או שניתנה הסכמה לתנאי השימוש של המשיבה. דרישת החוק להסכמה מפורשת משמעה כי המחוקק ייחס חשיבות לכך שהלקוח יבין שהוא נותן הסכמה לקבל פרסומות. הסקת מסקנה על קיומה של הסכמה מכללא, המבוססת על הסכמה להוראות תקנון או לתנאי שימוש, אפשר שלא יהיה די בה כדי לעמוד בהוראות החוק, במיוחד במצבים שבהם תוכן התקנון אינו גלוי, בין אם הדבר נובע מכך שהתקנון עצמו אינו חשוף ללקוח בעת שהוא נדרש להסכים, ובין אם הדבר נובע מכך שהתקנון כולל הוראות רבות, שרק אחת מהן מתייחסת להסכמה לקבלת פרסומות באופן שאינו בולט. עלה בידי המבקשים להצביע על כך שהתובענה מעלה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ושקיימת אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה. אין סיבה להניח שענייני הקבוצה לא ינוהלו וייוצגו כראוי ובתום לב. בקשת האישור התקבלה.