יש לייחס משקל לכך שהתובעת יצרה רישום כפול באמצעות כתובות דוא"ל שונות (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי שרון, 12.1.2026):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה דברי פרסומת ללא הסכמתה, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ואף לאחר שביקשה הסרה מרשימת התפוצה וקיבלה אישור לכך. הנתבעת טענה כי התובעת נרשמה פעמיים לרשימת התפוצה שלה, באותו היום, תוך שימוש בשתי כתובות דוא"ל שונות, כאשר לשתיהן הוזן אותו מספר טלפון נייד. הנתבעת טענה כי בקשת ההסרה התייחסה לכתובת דוא"ל אחת בלבד, בעוד שהרישום השני נותר פעיל ומשכך נשלחו ההודעות באופן תקין.

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. ההודעות שנשלחו לתובעת הן "דבר פרסומת". התובעת לא נתנה את הסכמתה למשלוח ההודעות. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת מסרה את פרטיה במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה, כי נמסר לה כי פרטיה ישמשו למשלוח דברי פרסומת או כי ניתנה לה אפשרות לסרב למשלוח. הנתבעת לא הציגה אסמכתה המעידה על כך שהתובעת סימנה הסכמה אקטיבית ומודעת לקבל דיוור פרסומי, או כי הובהר לה שרישום הוא הסכמה למשלוח פרסומות. לצד זאת, התובעת ביצעה שתי הרשמות נפרדות באמצעות שתי כתובות דוא"ל שונות, כאשר בשתיהן הזינה אותו מספר טלפון. ביצוע פעולת ההסרה עשוי להשליך על שאלת תום הלב ושיעור הפיצוי, אך אין בו כשלעצמו כדי ללמד על הסכמה למשלוח דברי פרסומת. שתי הודעות נשלחו ללא הסכמה כדין ומקימות זכות לפיצוי. יש לייחס משקל מסוים לכך שהתובעת יצרה רישום כפול באמצעות שתי כתובות דוא"ל שונות, ונמנעה מהסרת כתובת הדוא"ל הנוספת אף שיכלה לעשות כן בקלות יחסית. נפסק לתובעת פיצוי של 300 ₪ על ההודעה הראשונה וסכום נוסף של 700 ₪ על ההודעה שנשלחה לאחר פעולת ההסרה.