התובעת הגישה תגובה שגויה שערכה בינה מלאכותית, וחזרה על כך פעמיים נוספות (החלטה, שלום אשדוד, השופט יהודה ליבליין, 27.4.2026):

העובדות: בקשת הנתבעת להעביר את ההליך לבתי משפט השלום במחוז מרכז, מחמת חוסר סמכות מקומית. התובעת הגיבה לבקשה, אך בתגובה נפלו כשלים מהותיים שכן היא נערכה על-ידי בינה מלאכותית (AI), והפנתה לתקנות שאינן קיימות. התובעת הגישה תגובות נוספות שגם בהן כשלים.

נפסק: לאור הסכמת התובעת, ההליך הועבר לבתי משפט השלום במחוז מרכז. אשר לכשלי התובעת, שהגישה, באמצעות ב"כ, תגובה שלא ערכה ולא בדקה, אין לקבל הטענה כי מדובר בטעות אנוש. התובעת מודה כי התגובה נערכה ב"עזר משפטי חיצוני", שב"סיועו" הגישה טיעון משפטי על יסוד תקנות שאינן קיימות. גם לאחר שביהמ"ש הורה לתובעת להגיש את הפרסום הרשמי של התקנות אליהן הפנתה, היא לא חזרה בה מהטיעון השגוי, והפנתה לתקנה שאינה עוסקת בסמכות מקומית, וכך גם בתגובה נוספת. היה מצופה, כי לאחר ההחלטה הראשונה, תערוך התובעת בדק משמעותי של טענותיה, אך היא שבה על הטיעון השגוי, שנשען על "עזר משפטי חיצוני". רק בהמשך הודתה ב"כ התובעת כי ערכה כתב טענות תוך שימוש בבינה מלאכותית והתנצלה על כך, וכן ביקשה כי ככל שיוטלו הוצאות, אלה יוטלו עליה ולא על התובעת. התובעת הגישה תגובה שנערכה ללא בקרה באמצעות כלי משפטי מחשובי. אילו חזרה בה בסמוך לאחר ההחלטה, היה מקום להטיל הוצאות באופן מתון, ואולי אף להימנע מכך. אלא שהתובעת שבה והגישה 2 תגובות נוספות, שברור שגם בהן נעזרה בבינה מלאכותית. לכן יש להטיל עליה הוצאות משמעותיות. אין מקום לחייב את ב"כ התובעת, היות שפעלה כשלוחה שלה, ולא מתקיימות נסיבות חריגות כדרישת סעיף 151(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המצדיקות חיוב בא כוחו של בעל הדין. התובעת תשלם הוצאות בסך 5,000 ש"ח לאוצר המדינה.