פיצוי של 500 ש"ח לכל מסרון ששלחה "עטרת כוהנים" (פסק-דין, שלום י-ם, הרשם אורי הדר, 19.4.2026):

העובדות: תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לפיצוי על מסרונים ששלחה הנתבעת לתובעים. התובעים 1-7 קיבלו מסרון אחד כ"א והתובע 8 קיבל שני מסרונים. 

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. התובעים פעלו ביעילות שעה שהגישו תביעה אחת ולא שמונה נפרדות. הם גם נהגו בהגינות עת עתרו לפיצוי מידתי לשיטתם, אך שיקולים אלו אינם יכולים לבוא במקום הדיוק העובדתי הנדרש בכתב התביעה. התובעים 1-7 לא קיבלו מסרון הכולל בקשת תרומה. העובדה כי לאחר שלחצו על הקישור הם הופנו לדף עם לשונית של תרומה, אינה הופכת את המסרון שנשלח כשלעצמו לכזה שיש בו בקשת תרומה. המסרון המשותף לתובעים מזמין אותם להשתתף בסיור וירטואלי. התובעים אינם חייבים לעשות כן, הם בוודאי אינם חייבים להרים תרומה לנתבעת והם זכאים להגיש תביעה שעה שנשלח אליהם מסרון כאמור, אך בעת פסיקת הפיצוי יש להביא בחשבון את העובדה כי התעמקות התובעים היא זו שאולי גרמה להם להיפגע לשיטתם. התובעים קיבלו מסרון. הם לא ביקשו אותו והם זכאים להגיש תביעה, אך מכאן ועד להסקת מסקנות מפליגות על מטרת המסרון הדרך רחוקה. גיוס תרומות אינו מטרת הנתבעת, הוא הדרך שבה פועלת הנתבעת לקיים את פעילויותיה. אין אפשרות לתעדף עתה את מטרות הנתבעת ולקבוע כי גאולת קרקעות היא מטרתה העיקרית או כי מטרותיה העיקריות כוללות אלמנטים דתיים שמטרידים את מנוחת התובע שהעיד על כך. בין מטרות העמותה נכללות גם מטרות חברתיות שאינן בהכרח דתיות או לאומיות. התובע 8 קיבל מסרון מפורש בענין תרומה. בפסיקת הפיצוי יש להביא בחשבון את העובדה כי האפשרות להסרה אינה מופיעה באופן שקבע המחוקק אלא בדרך של קישור. מאידך, יש להביא בחשבון כי שמה של הנתבעת אשר היא גוף מוכר מופיע באופן ברור במסרונים. לא עלה בידי התובעים להוכיח את הצורך בהרתעה. לא הוכח כי הנתבעים הפרו את הוראות הדין במקרים נוספים. פיצוי של 500 ש"ח לכל הודעה הוא הולם.