משטרת ישראל אינה מוסמכת לבקש צו להקפיא ארנק דיגיטלי שמנהלת חברה מחוץ לישראל (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט דרור ארד-אילון, 18.3.2026):
העובדות: ביהמ"ש השלום בראשל"צ, לבקשת משטרת ישראל, נתן צו להקפאת חשבון/ארנק בחברה הזרה Tether. ההליך עוסק בערר על החלטת ביהמ"ש [ה"ת 54825-09-25], שדחה את בקשת העורר לבטל את הצו, וקיבל את בקשת המשיבה להאריך אותו. האם מוסמך היה ביהמ"ש לתת צו לגורם זר, שאינו בישראל ואינו כפוף לדין הישראלי, לתפיסת חפץ (להקפאת ארנק דיגיטלי שאינו נמצא בישראל)?
Tether מנהלת ארנקים דיגיטליים והיא מנפיקת המטבע הקריפטוגרפי USDT. החשבון הוא ארנק דיגיטלי ש-Tether מנהלת, שאליו וממנו מבוצעות העברות. לטענת העורר הוא הבעלים של הארנק ובעל השליטה בו. המשטרה מנהלת חקירה שעניינה הונאה רחבה המכונה 'העוקץ הרוסי'. לפי החשד, מספר ישראלים מעורבים בהונאה הקשורה להשקעות במטבעות קריפטוגרפים. לפי החשד המטבעות הועברו למספר ארנקים דיגיטליים, לרבות הארנק הנדון, שהוא "None Custodial Wallet", כדי לטשטש את עקבות הכספים "הגנובים".
נפסק: פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969, אינה מקנה לביהמ"ש סמכות חוץ-טריטוריאלית בשאלות של חיפוש ותפיסה (ובכללן הקפאת חשבון). הצו ניתן שלא בסמכות. אין לראות בהיענות של חברה זרה המחזיקה בחשבון לפנייתה המוקדמת של משטרת ישראל משום הקניית סמכות טריטוריאלית (ואף קיים ספק אם עצם הפניה לחברה מצויה בסמכות המשטרה).
אשר לטענה כי מדובר בפעילות וירטואלית ברשת, שאינה מצויה במיקום גאוגרפי מסוים ולכן מדובר בנכס המצוי בישראל, שיש לגביו סמכות טריטוריאלית - בשאלת המיקום של חפץ דיגיטלי יש פנים לכאן ולכאן, אך השאלה הנבחנת אינה מיקום החפץ שמבקשים לתפוס, אלא מיקומו וכפיפותו לדין הישראלי של התאגיד הזר אליו פנתה המשטרה, שאליו מופנה צו ביהמ"ש. בין אם התאגיד פועל ברשת, בבלוקצ'יין מבוזר, בבלוקצ'יין לא מבוזר וסגור או בכרטיסיות ובניירת. העיקר הוא בפניית המשטרה לתאגיד הזר, ובעקבותיה מתן צו המופנה כלפיו, המתבקש באמצעות אנשיו הנמצאים מחוץ לישראל ואינם כפופים לדין הישראלי, לבצע פעולות מחוץ לישראל, שיש בהן כדי לפגוע בקניינו, בעיסוקו ובשמו הטוב של אדם. מתן הצו ופניית המשטרה מחייבים הסמכה מפורשת וברורה בחוק או מכוח חוק.
די בעמדת המשיבה, שפנייתה לחברת Tether הייתה "וולונטרית", ושהצו שהתבקש מביהמ"ש לא היה צו ל"אקט כופה" אלא מעין "צו מסמיך" - כדי לקבל את הערר. אולם הצו מופנה במישרין ל-Tether ולא למשטרה והוא נוקט כלפיה בלשון ציווי מפורשת, כשבצו כלולות הוראות מפורטות לחברה ובהן "הקפאת פעילות בחשבון כולו", "תפיסת כל חפץ", ומסירת מידע מפורט על החשבון למשטרה. לא מדובר בשגגה בניסוח, אלא במילים מפורשות, ברורות וחד משמעיות, שהן הקובעות את פועלו של הצו. המשיבה אישרה שהצו "נותן את הרושם שיש צו כפייתי ללא סמכות אקסטרה טריטוריאלית" ואישרה שלפי גישתה שלה, הצו חורג מהסמכות המסורה למשטרה ולביהמ"ש, הן בכך שהוא מופנה ל-Tether והן בתוכנו המצווה על החברה להקפיא את החשבון ולפעול כאמור בצו. די בכך כדי להורות על בטלות הצו בשל העדר סמכות.
הפסד"פ חוק בעל תחולה טריטוריאלית מקומית בלבד, שהסמכויות המוקנות בו מכוונות לפעולות בישראל, בידי רשויות אכיפה בישראל ובפיקוח בתי המשפט בישראל. קשה להלום שהפקודה מקנה למשטרה, ולגורמי אכיפה אחרים הפועלים מכוחה, סמכות לערוך חיפוש ותפיסה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. גם פקודת המשטרה אינה כוללת הוראות אשר לתחולתה הטריטוריאלית, אולם גם היא אינה מקנה סמכויות קונקרטיות לאנשי משטרה לעשות פעולות אכיפה מחוץ לישראל, ללא הסמכה בדין. הערר התקבל.