הנתבעת התקשרה ברשת עם נותן שירותים (מרחוק) מישראל, אך אין בכך די כדי שביהמ"ש בישראל יהיה הפורום הנאות לבירור התביעה (פסק-דין, שלום י-ם, השופט דן ליברמן, 24.2.2026):

העובדות: בקשת הנתבעת, חברה המאוגדת בגרמניה, לבטל היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט שניתן לתובע. מדובר בתביעה כספית בעקבות הסכם שירותים שנקשר בין הצדדים. ההתקשרות נעשתה ברשת, ללא מפגש פיזי. לפי ההסכם, התחייב התובע לספק, באמצעות עובדיו, שירותי מחשוב לנתבעת. התובע ועובדיו אמורים היו לבצע את עבודתם בישראל, באמצעות גישה מרחוק לשרתי הנתבעת בחו"ל. בין הצדדים נחתם גם הסכם סודיות. הנתבעת טענה כי יש לבטל את "היתר ההמצאה" שניתן לתובע.

נפסק: תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבעל דין, שהומצא לו כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, לכפור בעצם סמכותו הבינלאומית של ביהמ"ש בישראל לדון בתביעה, וכן לטעון כי ביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה. התובע ביסס את עצם קיומה של "עילת המצאה" לצורך הקניית סמכות בינלאומית, נוכח תקנה 166(4)(א) לתקנות, הקובעת כי אחת החלופות בהן תקום לביהמ"ש בישראל סמכות לדון בתביעה נגד נתבע שמקום מושבו הוא מחוץ מישראל היא כאשר "התובענה היא בקשר לחוזה" ו"החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה". ההתקשרות בין הצדדים נעשתה אמנם על גבי הרשת, ללא מפגש פיזי ביניהם, אולם התובע שהה בישראל בעת שהתקשר בהסכם הסודיות עם הנתבעת, ולפיכך למצער "מקצתו" של החוזה "נעשה" בישראל. די בכך שהודעת קיבול של חוזה שנכרת ברשת נשלחה מישראל על מנת להיכנס תחת תחולתה של תקנה 166(4)(א) לתקנות. אף המבחן הנוסף של עילת תביעה המעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", מתקיים במקרה זה. התביעה עומדת ברף מקל זה. 

על ביהמ"ש להשתכנע עוד כי ביהמ"ש בישראל היא הפורום הנאות לבירור התביעה. הנטל להוכיח כי ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה מוטל על התובע, כאשר המבחן העיקרי הוא מבחן "מרב הזיקות". התובע לא עמד בנטל להוכיח כי "מרב הזיקות" של התביעה הן לישראל. מחד, התובע התקשר בהסכם עם הנתבעת בעודו בישראל ושירותי התובע לנתבעת ניתנו מישראל. מאידך, הנתבעת היא חברה מגרמניה; הדין החל על ההסכם, שלהפרתו טוען התובע, הוא דין מדינת אילינוי; השירותים לנתבעת ניתנו באמצעות גישה מרחוק לשרתי הנתבעת המצויים מחוץ לישראל ואף ההפרה הנטענת של ההסכם בוצעה לאחר שהמפתחת, שעבדה קודם לכן עבור התובע, עברה להתגורר בברצלונה. נוכח מכלול הזיקות האמורות לא עמד התובע בנטל להוכיח כי דווקא ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה. אין די בעובדה שהנתבעת בחרה להתקשר על גבי הרשת דווקא עם נותן שירותים (מרחוק) שמקום מושבו בישראל, כדי להפוך את ביהמ"ש בישראל לפורום הנאות לבירור התביעה. יש להורות על מחיקת התביעה. התובע יישא בהוצאות משפט ובשכ"ט לטובת הנתבעת בסך 10,000 ₪.