הנתבעים הטיסו רחפן סמוך לבית אשת ראש העיר, אך לא הוכח כי בלשו אחריה (פסק-דין, שלום עכו, השופט אורן כרמלי, 16.3.2026):

העובדות: התובעים שכנגד, אלטר וסלוצקי, הם עובדי התובעת 2 (חברת תגלית). הם הגיעו לגינה ציבורית בכרמיאל, סמוך לבית הנתבעת (קונינסקי) והטיסו רחפן. התובעים (אזולאי ותגלית) טענו כי קונינסקי פרסמה בדף הפייסבוק שלה פרסומי לשון הרע שונים, שמייחסים להם את שליחת עובדי תגלית להטיס רחפן, במטרה לצלם את ביתה של קונינסקי ולפגוע בפרטיותה. בשל אותם פרסומים הגישו גם אלטר וסלוצקי תביעות לשון הרע נגד קונינסקי, בה טענו כי הטיסו רחפן בגינה ציבורית הסמוכה לביתה, אך להנאתם ומבלי להטריד את קונינסקי או לבלוש אחריה. קונינסקי הגישה נגד אזולאי, תגלית, אלטר וסלוצקי תביעה שכנגד לפיצוי על פגיעה בפרטיות. בנוסף הגישה תביעת לשון הרע נגד אזולאי, בטענה כי שוחח עם עובדת בעיריית כרמיאל ואמר לה שקונינסקי דאגה שזו לא תוכל לעבוד בצמוד לראש העיר, בעלה של קונינסקי.

נפסק: אשר לטענת קונינסקי לפגיעה בפרטיות בשל הטסת רחפן - אלטר וסלוצקי הטיסו רחפן בגינה ציבורית שסמוכה לביתה. אין כל ראיה כי הטסת הרחפן היתה בגובה חלונות ביתה של קונינסקי או כי הבית צולם. קונינסקי לא היתה עדה ישירה להטסת הרחפן ולא היתה בבית באותה עת. אין תיעוד שהועלה לרשת חברתית של תוצרי צילומי רחפן של ביתה של קונינסקי, ככל שהיו. למרות טענת קונינסקי לקיומן של מצלמות אבטחה בביתה, לא הובא כל סרטון מהמצלמות שיש בו להעיד על רחפן בקרבת חלונות הבית. כדי שקונינסקי תזכה לפיצוי בשל פגיעה בפרטיות, עליה להוכיח בילוש או התחקות אחריה, או צילומה ברשות היחיד (סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות). אלה לא הוכחו. התביעה בעניין זה נדחתה.

תביעת לשון הרע של אלטר וסלוצקי - אשר לפרסום עצם המעשה עומדת לקונינסקי הגנת 'אמת הפרסום' לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. יש בעדויות לאשש את עצם טענתה כי אלטר וסלוצקי ביקשו לבלוש אחר ביתה. לא התקבל הסבר מניח את הדעת מדוע ביקשו להטיס רחפן במקום ציבורי דווקא ליד ביתה של קונינסקי, שעה שיכלו לבחור כל מקום פתוח אחר בכרמיאל. אלטר לא הכחיש שביקש לפרסם פירסומים ביקורתיים על פועלו ותיפקודו של ראש עיריית כרמיאל ועל מעורבותה של אשתו בעיר (קונינסקי). אלטר וסלוצקי חיפשו מידע על מי מבני הזוג קונינסקי ולכן בחרו באותו מיקום להטסת הרחפן, הגם שלא הוכח כי באותו מקרה פגעו בפרטיות. יש בפרסום עניין לציבור בכרמיאל, לאור מערכת היחסים הפוליטית העכורה. בנוגע למלל הפרסום בפייסבוק, מדובר בפרסום שאין בו לשון הרע באשר הוא לא מייחס לסלוצקי או אלטר מעשה שעשו כלפי קונינסקי בבחינת עובדה או אמיתה.

תביעת לשון הרע של קונינסקי על שיחת אזולאי עם עובדת העירייה - מדובר בשיחת טלפון פרטית בין שני מכרים, שעיקרה רכילות, שעה שכל אחד מהם מביע דעתו על אירועים שונים שהתרחשו ועל אנשים שונים שמעורבים. כך אדם סביר היה מפרש את הדברים, שעה שהמבחן הוא מבחן אובייקטיבי. משתוכן השיחה הפרטית הופץ לרבים, יש בכך משום 'פרסום', אך מאחר שמדובר בשיחה פרטית, והדברים הנאמרים בה הם משום הבעת דעה על אירועים ואנשים, יש בכך משום שיקול משמעותי שמביא למסקנה כי לא מדובר בפרסום שחרג מתחום הסביר לצורך חזקת תום הלב. נדחתה גם התביעה על הגשת תלונות ללשכת עורכי הדין נגד קונינסקי.

תביעת לשון הרע של אזולאי ותגלית נגד קונינסקי - על פרסומים אלה עומדת לקונינסקי הגנת סעיף 15(3) ו-15(4) לחוק איסור לשון הרע. יש לראות בפרסומיה המייחסים לכאורה לאזולאי ותגלית שליחתם של אלטר וסלוצקי לרגל אחריה, לא יותר מאשר הבעת דעה תוך הסקת מסקנות המצויות בתוך מתחם הסבירות על בסיס מכלול הנסיבות האופפות את הפרסום שהיו בידיעתה. כלל התביעות נדחו. כל צד יישא בהוצאותיו.