ההליך הייצוגי נגד Bumble ימשיך להתנהל בישראל (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת תמר סנונית פורר, 17.3.2026):
העובדות: בבקשת הנתבעות, בהליך של בקשה לאשר תובענה כייצוגית, לכפור בסמכות ביהמ"ש בישראל לדון בתובענה, לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עניין התובענה בטענות התובע כי הנתבעות, חברות זרות המפעילות את פלטפורמת Bumble להיכרויות, מחדשות באופן אוטומטי את המינוי לשירותים בתשלום, מבלי לקבל את הסכמתם האקטיבית של המנויים לחידוש, וכן אינן משיבות למנויים את החלק היחסי מהתשלום, גם אם הודיעו על רצונם לבטל את המינוי לפני תום התקופה, בניגוד להוראות קוגנטיות בחוק להגנת הצרכן. התובע, תושב ישראל, רכש מנוי חודשי לשירות Bumble Premium, שחודש על ידי הנתבעות מבלי לקבל את הסכמתו.
התובע הגיש בקשה לקביעת דרך ביצוע המצאה לנתבעות, בה טען לקיומה של תביעה ראויה לטיעון המעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה וכן לקיומה של עילת המצאה בהתאם לתקנות 166(4)(א)(ב) לתקנות (חוזה שכולו או מקצתו נעשה או הופר בישראל או שחלים עליו דיני ישראל), תקנה 166(4א) לתקנות (מעשה או מחדל שאירע בתחום המדינה), תקנה 166(5) לתקנות (נזק שנגרם לתובע בישראל) ותקנה 166(6) לתקנות (צו מניעה להסיר דבר הנעשה או עומד להיעשות בישראל). כמו כן טען כי ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. ביהמ"ש קבע כי ההמצאה לנתבעות תהא בדרך הקבועה באמנת האג והמצאות בוצעו בהתאם. הנתבעות הגישו בקשה לכפירה בסמכות בשל היעדר עילת תביעה וכן בשל חוסר תום לב מצד התובע בהגשת התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.
נפסק: דין הבקשה לכפירה בסמכות להידחות. במסגרת הבקשה לקביעת דרך ההמצאה פירט התובע לגבי קיומן של 3 היסודות הנדרשים לקביעת דרך המצאה מחוץ לתחום. בבקשה לכפירה בסמכות טענו הנתבעות בהרחבה באשר להיעדר קיומה של עילת תביעה טובה בלבד. הנתבעות לא טענו דבר באשר לעילת ההמצאה ולנאותות הפורום. הנטל להוכיח קיומה של עילת תביעה טובה הוא נטל קל, ודי כי התובע יראה כי אין המדובר בתביעת סרק כי אם בתביעה המעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה. בקשת האישור מתבססת על הדין הישראלי, תוך הפניה מפורטת לסעיפי חוק שלגביהם נטען להפרה מצד הנתבעות. בבקשה לכפירה בסמכות הנתבעות לא טענו לתחולת דין זר ולא הכחישו כי הן מפרות את הדין הישראלי. די בכך כדי לקבוע כי התובע עמד בנטל המינימלי המוטל עליו להוכיח כי אין המדובר בהליך סרק וכי התובענה מעוררת "שאלה רצינית" אשר יש לדון בה. אין לקבל את טענת הנתבעות כי יש להיעתר לבקשה לכפירה בסמכות נוכח חוסר תום ליבו של התובע. הדברים ראויים להתברר, אך המסגרת הראויה לעשות כן הינה בעת בחינת בקשת אישור התובענה כייצוגית ולמצער בקשה לסילוק על הסף ככל שתוגש כזו.