הסכמה לקבלת הודעות בדוא"ל אינה נמשכת לנצח ויכולה לפקוע בחלוף זמן רב (פסק-דין, מחוזי נוף הגליל-נצרת, השופטת עירית הוד, 23.11.2025):
העובדות: המערערת, חברה חקלאית, הגישה בקשה למענק הוצאות לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), תש"ף-2020. לאחר הגשת הבקשה ניתנו לה שתי מקדמות ובהמשך התקבלה החלטה הדוחה את הבקשה וקובעת כי עליה להשיב את המקדמות. המערערת הגישה השגה על החלטה זו, שנדחתה על הסף בשל הגשתה באיחור. המערערת הגישה ערר שנדחה אף הוא. המערערת ערערה על החלטת וועדת הערר לענייני קורונה וחרבות ברזל לדחיית הערר. המערערת טענה, בין היתר, כי ההחלטה על דחיית הבקשה נשלחה לכתובת מייל של המזכירה של רו"ח שייצג את המערערת ולא הובאה לידיעתה.
נפסק: האם לפי סעיף 238 לפקודת מס הכנסה, המצאת ההחלטה בדוא"ל היא המצאה כדין? לטענת המערערת, ככל שלא מדובר בהמצאה כדין, לא היה מקום להגיש בקשה להארכת מועד להגשת השגה. משלוח ההחלטה לכתובת המייל שציינה המערערת בבקשתה למענק היא המצאה כדין. סעיף 238 לפקודה קובע כי הודעות ניתנות להמצאה לאדם "בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען עסקו או מענו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה". הסעיף אינו כולל התייחסות מפורשת להמצאה בדוא"ל, אך הפסיקה הכירה באפשרות להמצאה בדרך (בעיקר במקרים בהם הצדדים השתמשו במייל בהתנהלות ביניהם, או כשניתנה הסכמה למשלוח) וקבעה כי הדרכים המפורטות בסעיף 238 אינן רשימה סגורה. הגישה המכירה באפשרות לבצע המצאה בדוא"ל נובעת מהרצון להתאים את דיני ההמצאה לעידן המודרני ולהתפתחות הטכנולוגית. מדובר בגישה ראויה ונכונה. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרים בהם מדובר בטיפול בבקשות סיוע בעת משבר, כשנדרש טיפול יעיל ומהיר בבקשות רבות.
במקרים בהם ניתנה הסכמה מפורשת של הנישום לקבלת הודעות בדוא"ל, משלוח כאמור יכול להיחשב כהמצאה כדין. במקרה זה ניתנה הסכמה מצד המערערת בטופס הגשת הבקשה, בו ציינה את הכתובת אליה נשלחה החלטת המשיבה. בהחלטות על המצאת החלטות בדוא"ל ועדות הערר הדגישו כי על הרשות להשתמש במערכות דיוור הכוללות מנגנוני אימות לקבלת ההודעות בפועל על ידי הנמען, בדומה לסטנדרטים בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018. נפסק כי בהיעדר מנגנוני אימות כאלה, אם מתרחשת תקלה, הדבר יכול להישקל כשיקול למתן ארכה. עמדה זו, באשר למנגנוני אימות, היא סבירה ומאזנת בין הצורך להבטיח שההודעה הגיעה ליעדה ויעילות במשלוח הודעות. אין מחלוקת כי הודעת המייל ששלחה המשיבה הגיעה ליעדה.
עוד קבעו וועדות הערר כי הסכמה לקבלת הודעות בדוא"ל אינה נמשכת לנצח ויכולה לפקוע בחלוף זמן רב, בין היתר מאחר וכתובת מייל יכולה להשתנות ומאחר ולא ניתן לדרוש מהנמען לעקוב אחר קבלת הודעות מייל לתקופה שאינה מוגבלת. אכן, במקרים בהם מדובר בפער זמן משמעותי, הסכמה לקבל הודעות במייל יכולה שלא להיות עוד בתוקף ופער הזמן עשוי להשפיע על השאלה האם בוצעה המצאה כדין. במקרה זה, בקשת המערערת למענק הוגשה בינואר 2021 וההחלטה הדוחה את הבקשה התקבלה במרץ 2021. אין מדובר בפער זמן ממושך שיש בו כדי ללמד על פקיעת ההסכמה לקבלת ההודעה בדוא"ל. אף שמדובר בחוק סוציאלי, אין בכך כדי להצדיק התעלמות מוחלטת ממועדים וכללי פרוצדורה, בעיקר כאשר מדובר באיחור כה משמעותי (כשלוש שנים) ובהיעדר בקשה מנומקת להארכת מועד. שליחת ההחלטה הדוחה את הבקשה למענק באמצעות כתובת הדוא"ל שסיפקה המערערת בעת הגשת הבקשה למענק מהווה המצאה של ההחלטה בהתאם לסעיף 238 לפקודה. כדין התקבלה החלטת וועדת הערר שדחתה את הערר בשים לב למועד בו הוגשה ההשגה.