שימוש באסמכתאות בדויות עולה כדי הטעייה ודי בו כדי לסלק את הבקשה על הסף (החלטה, אזורי לעבודה ב"ש, השופטת יעל אנגלברג שהם, 17.8.2025):

העובדות: בקשה לסעד זמני המורה על הקפאת תוקפן של החלטות בירור משמעתי. המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות על הסף בשל שיהוי ומכיוון שכתבי הטענות של המבקש נסמכים על פס"ד שלא היו ולא נבראו. המבקש טען כי ייתכן ונפלו טעויות, אך הדבר נעשה בתום לב.

נפסק: בקשת המבקש כוללת הפניות רבות לפס"ד שאינם קיימים, או שהציטוטים אינם מצויים בפסקי הדין שמספריהם צויינו בבקשה. ביהמ"ש העליון הדגיש את חובת תום הלב הדיונית להציג מצגים עובדתיים ומשפטיים מהימנים. משהציג המבקש תשתית משפטית בדויה, היה מקום לדחות את הבקשה על הסף ואף טענת המבקש כי אינו מיוצג אין בה הצדקה להקל בעניין זה. אדם המגיע לביה"ד ומבקש סעד מן היושר, מחויב לבוא כשידיו נקיות. שימוש באסמכתאות שאינן קיימות עולה כדי הטעייה ודי היה בה כדי להביא לסילוק הבקשה על הסף. הבקשה נדחתה גם לגופה. בשים לב לפסיקת ביהמ"ש העליון, המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 7,000 ש"ח.