שאיבת השראה מרעיונות קיימים אינה גורעת ממקוריות של יצירה (פסק-דין, שלום נתניה, הרשם גיא סמולרצ'יק, 18.2.2026):

העובדות: התובעת, יועצת משפחתית ומדריכה, פרסמה בקבוצת פייסבוק, שהנתבעת מנהלת, מאמר (פוסט) העוסק בהפרעת קשב של ילדים. הנתבעת, דוקטור ומומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, פרסמה ספר ובו מופיעים, לטענת התובעת, קטעים שהועתקו ממאמרה, ללא הסכמתה וללא אזכור, וכן העתקות נוספות. הנתבעת טענה, בין היתר, כי הפוסט של התובעת מועתק, ושהתובעת שאבה השראה מפוסטים שפורסמו באינטרנט ובבלוגים שונים, ולכן אין מדובר ביצירה מקורית המוגנת לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הנתבעת אף טענה כי פעלה בתום לב ובהרשאת התובעת.

נפסק: המאמר (הפוסט) שהתובעת כתבה בפייסבוק הוא מקורי ועומד ברף הנדרש בפסיקה. המאמר כולל סגנון אישי ייחודי של התובעת עם דוגמאות ומבנה. אין בקווי הדמיון למאמר אחר שציינה הנתבעת, משום ביטול של המקוריות במאמר התובעת. גם אם קיימת השראה ממקורות אחרים ודמיון רעיוני לנושאים קיימים, אין בכך כדי לשלול מקוריות. המאמר כולל סגנון מקורי וייחודי. הדמיון המסוים של חלק מן ממנו למאמר אחר אינו מלמד על העתקה ואינו גורע ממקוריות מאמר התובעת. שאיבת השראה מרעיונות קיימים או התבססות על רכיבים מסוימים קודמים - כשלעצמן - אין בהן לגרוע ממקוריות של יצירה, ובלבד שאותה יצירה שונה מקודמותיה ועומדת בפני עצמה. התובעת פרסמה מאמר עם ביטוי אישי, סגנון ומאמץ אישי ודי בכך כדי לעמוד בדרישת ההשקעה, היצירתיות והמקוריות לצורך הגנת זכות היוצרים.

התובעת טענה כי הנתבעת פרסמה ספר ובו העתיקה כמה פסקאות מהמאמר, וכן כי פרסמה לפחות 3 מאמרים שהעתיקו לטענתה 70% ממאמר התובעת. לנתבעת היתה גישה למאמר שפורסם בקבוצה שלה. ניתן להיווכח בדבר העתקת שורות שלמות מילה במילה. מדובר בהצטברות של נקודות דמיון שיוצרות רושם לפיו בוצעה העתקה על ידי הנתבעת ממאמר התובעת. אין זה סביר שמדובר ביד המקרה. הנתבעת העתיקה ללא הסכמת התובעת ואין ממש בטענותיה להרשאה. הנתבעת לא הזכירה את התובעת כבעלים של היצירה. הנתבעת העתיקה את המאמר פעם נוספת ופרסמה אותו באתר הנתבעת, בכתבה באתר "וואלה", ובקבוצת הפייסבוק של הנתבעת, ללא אישור, כאשר הנתבעת מיודעת בטענות התובעת להעתקת המאמר בספר. במענה לפניית התובעת הנתבעת מיהרה ומחקה את הפרסומים, שאף הם העתקה אסורה והפרת זכות יוצרים של התובעת, הן כמותית והן איכותית. 

אשר לגובה הפיצוי, יש לקחת בחשבון הפרת זכות יוצרים בארבעה מקרים. ההפרות הנוספות בוצעו לאחר שהתובעת התריעה בפני הנתבעת על ההעתקה. לנתבעת עשוי היה לצמוח רווח כלכלי מסחרי בשל הפרסום בספר ובמאמרים, וקידומה המקצועי. הנתבעת עשתה שימוש מסחרי במאמר התובעת ובפרט בספר. אין לקבל את טענת תום הלב והמפר התמים. הראיות והתנהלות הנתבעת מלמדות על העתקה ללא אישור, ואף אי-נטילת אחריות לאחר פניית התובעת. בוצעו העתקות נוספות גם לאחר פניית התובעת. הנתבעת היא בעלת תואר דוקטור שפרסמה מאמרים וספרים ולכן דרישת תום הלב היא מוגברת, תוך חזקה למודעות הנתבעת לסוגיית זכויות יוצרים ובדבר הצורך במתן קרדיט. יש לקחת בחשבון את הפרת הזכות המוסרית של העדר קרדיט. מנגד, התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלכלי ממשי ומשמעותי כתוצאה מההפרות ולא הוכח הרווח שנגרם לנתבעת. הנתבעת מיהרה להסיר את הפרסומים לאחר פניית התובעת. הנתבעת תפצה את התובעת ב-25,000 ₪.