לא ניתן להמציא את כתב התביעה בדואר-אלקטרוני (החלטה, אזורי לעבודה חיפה, השופטת כרמית פלד, 5.3.2026):
העובדות: בקשת התובעים לאפשר להם להמציא מחוץ לתחום השיפוט את כתב התביעה שהגישו נגד המשיבים, באמצעות דוא"ל. בתביעתם טענו המבקשים כי המשיבים העסיקו אותם כשכירים והפרו חובות שונות מתחום דיני העבודה. המבקשים טענו כי המשיבים העתיקו את מגוריהם לצרפת, אך לא הצליחו לאתר את כתובתם.
נפסק: עניין המבקשים נכנס לגדר החלופות שבתקנות 166(4) ו-166(4א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן התביעה עוסקת בחוזה עבודה שהתקיים בישראל ושלפי הטענה הופר. יש מקום להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט. אשר להמצאה, אכן חלה התפתחות ממשית בתקשורת האלקטרונית - אינטרנטית, אך אין די בכך על מנת להצדיק לבצע את ההמצאה על-ידי משלוח כתב התביעה בדוא"ל. מטרת המצאת כתב התביעה לבעל דין אינה מתמצית רק בהבאת ההליך לידיעתו בפועל. תקנה 158 קובעת כי מטרת המצאת כתב טענות היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו וככל שמדובר בכתב טענות ראשון, גם להחיל על הנתבע את מרות ביהמ"ש. בנוגע להמצאת כתב הטענות הראשון אין להסתפק בהבאת ההליך לידיעת הצד שכנגד, אלא שנדרשת המצאה כדין לצורך החלת סמכות השיפוט. הדברים נכונים מקל וחומר בהתייחס להמצאה לבעל דין הנמצא מחוץ לגבולות המדינה.
אכן התקנות מאפשרות המצאה בדוא"ל בנסיבות מסוימות, אלא שתקנה 162 קובעת במפורש שהמצאה בדוא"ל לא תחול על המצאת המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה, ויש לבצע המצאה מסוג זה בדואר או במסירה אישית, זולת אם הייתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען [תקנה 162(1)]. בנוסף, לא ניתן להמציא כתב בית דין בדוא"ל עת הנמען הוא בעל דין שאינו מיוצג, אלא אם האחרון הסכים לכך בכתב [תקנה 162(2)]. במקרה זה מדובר בכתב תביעה, הוא המסמך הראשון בהליך, אל נמענים שהם בעלי דין שאינם מיוצגים ולא ניתנה הסכמתם לכך. הבקשה אינה מתיישבת עם לשון התקנות ועם הרציונל העומד בבסיסן. שלילת האפשרות להמציא את כתב הטענות הראשון בדוא"ל מקורה בהעדר יכולת טכנולוגית לוודא באופן חד משמעי כי מקבל ההודעה או קורא ההודעה הוא אכן בעל הדין אליו יועדה. אין ודאות במסירה מסוג זה שהדוא"ל אכן התקבל ע"י הנמענים ואם התקבל לתיבת הדוא"ל אין וודאות כי הנתבעים דווקא הם אלה שקראו אותו. בנוסף, אין בהכרח אינדיקציה למועד המדויק של המסירה.
על בעל דין המבקש לפתוח בהליך משפטי מוטלת החובה לעשות ככל שביכולתו כדי לאתר את מען הצד שכנגד לצורך המצאת כתב התביעה והנעת ההליך המשפטי. המבקשים ניסו לאתר את מען המשיבים אך הדבר לא עלה בידם. ניסיונות האיתור כללו פניה למכרים משותפים וניסיון לאתר את מיקומם ברשתות החברתיות ובאמצעים ממוחשבים שונים (Google). אין די בניסיונות הנטענים. בפני המבקשים סלולה הדרך לפעול באמצעות חוקר פרטי או בכך דרך מקובלת אחרת בניסיון לאתר את מען המשיבים. אף אם פעולות אלה כרוכות בהשקעת משאבים, הרי שהן מתחייבות מבעל דין המבקש לפתוח הליך משפטי. הבקשה נדחתה.