ב"כ התובעת תישא בהוצאות אישיות לאחר שהפנתה לפסיקה בדויה פרי בינה מלאכותית (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת קארין ליבר-לוין, 12.2.2026):

העובדות: בקשת הנתבעת 1 לסילוק התביעה בשל שימוש בבינה מלאכותית שהביא להפניות לפסיקה שאינה קיימת או שאינה תואמת את ההפניה.

נפסק: כתב תביעה גודר את המחלוקת העובדתית ובפן המשפטי מפנה לפסיקה רלוונטית לצורך תמיכה בסעדים שנתבעו. בתגובתה, חלף נטילת אחריות, טענה ב"כ התובעת כי מדובר בטעויות סופר ובבקשה לא רלוונטית. תפקידו של עו"ד הוא לסייע לביה"ד וחובתו היא שלא להטעות את ביה"ד. עת צוינו פס"ד שאינם קיימים במציאות, או שתוכנם אינו קשור לטענות התובעת, בסתירה לאופן שבו הוצגו הדברים בכתב התביעה, אין להקל בכך ראש. מדובר במקרה בו לא נכון לקבוע שהתובעת תידרש "לשאת במחיר התנהלותו הפגומה של בא-כוחו". מדובר במקרים ה"הולמים במיוחד שימוש בכלי של הוצאות אישיות". אין בהתנהלות זו להצדיק סילוק התביעה, אלא מחיקת סעיפי התביעה, ויש בה להצדיק חיוב בהוצאות אישיות. ב"כ התובעת תישא באופן אישי בהוצאות הנתבעת 1 בסך 2,500 ש"ח.