הסתלקות מתוגמלת מייצוגית ספאם (פסק-דין, שלום חדרה, השופט יניב הלר, 27.1.2026):

העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשת האישור המבקש טען כי המשיבה, חברה המתמחה בהפקה וארגון מסיבות, שלחה דברי פרסומת שלא כדין ותוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה, בין היתר, כי בעבר פקד המבקש את אחת מהמסיבות שערכה ולכן נמנה על רשימת התפוצה שלה. הצדדים הגיעו למתווה מוסכם לסיום ההליך, במסגרתו המשיבה התחייבה לרענן ולחדד את נהליה ותקפיד כי הודעות תוכן שיווקי יישלחו רק למי שהסכים לקבל הודעות אלה או לא הודיע על סירובו לקבלתן. המשיבה התחייבה להסיר ממאגר לקוחותיה כל מספר שאינו עונה לתנאי סעיפים 30א(ב) ו-30א(ג) לחוק התקשורת. המשיבה תשלם סכום כספי לתועלת הציבור שינוע בין 1 ₪ ועד 25,000 ₪ לפי קביעת ביהמ"ש לקרן תובענות ייצוגיות. הצדדים עתרו לאשר לב"כ המבקש גמול של 27,140 ₪ ולמבקש 7,990 ₪.

נפסק: יש בהסדר כדי להשיא תועלת אמיתית לקבוצה הנפגעת ולכן יש לאשרו. בהסדר יש כדי להציע תיקון מלא לעתיד. ההסדר מביא עמו ברכה: יש להניח כי ציבור הנמנעים הנפגע יעדיף מעשה תרומה ראוי, על פני פיצוי שבכל מקרה סביר כי לא היה נפסק בשיעור גבוה לכל אחד מהם (ובפרט כשהפסיקה מעמידה פיצוי בפועל של שקלים בודדים למסרון, כשמדובר בתובענה ייצוגית בגין מספר רב של מסרונים). ביהמ"ש עצמו היה שותף עם הצדדים בגיבוש ההסדר, ואלמלא היה רואה אותו כסביר וראוי, לא היה עושה כן. הנטייה היא שלא להתערב בהסכמות בעלי הדין, ולו משום שאין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין ומשום שאין מקום לכפות על התובע או המייצג להמשיך בהליך בעל כורחו. יש לפסוק פיצוי של 8,000 ש"ח כפיצוי לתועלת הציבור שיופקד בקרן. יש מקום לפסוק גמול למבקש ולבא כוחו בשיעור המבוקש. תביעתו האישית של המבקש נדחתה.