התובע צבר 105 הודעות פרסומת כפי שאדם צובר כסף בקופת חיסכון (פסק-דין, תביעות קטנות נוף הגליל-נצרת, הרשמת איה מחאג'נה קרמאן, 1.12.2025):

העובדות: התובע טען, בין היתר, כי הנתבעת שלחה לו 105 הודעות פרסומת, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ללא הסכמתו המפורשת. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע היה מנוי לשירותי הטלפון שלה וכי פנה למוקד השירות בבקשה לעדכן את שם המנוי ורישומו, וכי במהלך הרישום עודכן בטעות המספר של התובע כמאושר לקבלת דיוור שיווקי.

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. הנתבעת שלחה 105 הודעות לתובע שהן "דבר פרסומת". מדובר במסר שמופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד לרכוש מוצרים או שירותים. הנתבעת עונה להגדרת "מפרסם", מאחר ושמה מופיע בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישת נושא דבר הפרסומת. הנתבעת טענה כי התנהלות התובע, באופן מודע ומכוון כדי לצבור הודעות תוך השתהות, עולה לכדי חוסר תום לב מובהק מאחר ולא פעל להקטנת הנזק ולא פעל במשך שנה שלמה כדי לפנות לנתבעת להסירו מרשימת הדיוור. התנהלות התובע, בכך שצבר 105 הודעות פרסומת במשך שנה, כאשר היה יכול בלחיצה אחת להסיר עצמו מרשימת הדיוור, מעלה תמיהה. התובע צבר את ההודעות כפי שאדם צובר כסף בקופת חיסכון, ולאחר שנה, כשחשב שהגיעה העת למימוש, הוא פתח את קופת החיסכון, הוציא את העתקי ההודעות ופנה לביהמ"ש כדי לאסוף את השלל. התובע לא עשה מאומה במשך שנה כדי שמשלוח ההודעות ייפסק. טענת התובע כי לא ידע מי השולח וכי חשש מהונאת אינטרנט אינה מקובלת. כותרת כל הודעה היא שהשולח הוא "בזק סטור", והמוצרים והשירותים המוצעים הם של בזק, כך שכל אדם סביר היה יודע שהודעה זו נתקבלה מבזק. בנוסף, התובע בעצמו לקוח של הנתבעת. ביחס לחמש ההודעות המפרות הראשונות שקיבל התובע, הנתבעת תשלם סך של 300 ₪ עבור כל הודעה. ביחס למאה ההודעות האחרות, בגלל אגירתן, אי ביצוע כל פעולה מול הנתבעת להסרה, והשתהות בהתנהגות שמעידה על חוסר תום לב, תשלם הנתבעת 10 ש"ח לכל הודעה (סה"כ 2,500 ש"ח). אין צו להוצאות.