המשיב הפנה לאסמכתאות בדויות וישלם הוצאות על הצד הנמוך (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטים סולברג, ברק-ארז ושטיין, 1.1.2026):

העובדות: הערעור בבסיס ההליך נמחק בהסכמת הצדדים, ללא צו להוצאות. המשיב 1 הגיש בקשה לתיקון פסק-הדין כך שייפסקו לו הוצאות משפט.

נפסק: בהעדר עילה לעשות כן, פורמלית או מהותית, הבקשה נדחתה. עיון בבקשה העלה כי רבות מהאסמכתאות בה לא היו ולא נבראו. אין אלא לשער, כי הבקשה לקתה באותן 'הזיות' המאפיינות מעת לעת את הבינה המלאכותית. בית משפט זה שב והתריע מפני שימוש בלתי-זהיר בכלי בינה מלאכותית, ועמד בפרט על החומרה היתרה שבהטעיה – שׂימת מכשול ממש – בדמות הצגת 'הפניות דמה' בין כתבי בית הדין. בהתחשב בחומרה הגלומה בהצגת הפניות בדויות במסגרת כתב טענות, אך בשים לב לכך שהבקשה הוגשה על-ידי בעל דין שאינו מיוצג, יִשא המשיב 1 בהוצאות לטובת אוצר המדינה, על הצד הנמוך, בסך של 500 ש"ח.