דחיית בקשה לקיים הליך ב-Video Conference בביהמ"ש לענייני משפחה (החלטה, משפחה נוף הגליל-נצרת, השופט עמי זנאטי, 16.12.2025):

העובדות: בקשת התובע לנהל את ההליך בהיוועדות חזותית, עקב מגוריו דרך קבע מחוץ לישראל. עניין ההליך בעתירת המבקש בנושא מזונות. הנתבעת התנגדה לבקשה. 

נפסק: ברירת המחדל בהליך אזרחי "רגיל" שונה מזו שבהליך בביהמ"ש לענייני משפחה באשר לקיום דיון בהיוועדות חזותית או בהתייצבות פרונטאלית. הגם שהמגמה כיום היא להרחיב את השימוש באמצעים טכנולוגיים בכדי לייעל את ההליכים (למשל תקנה 61(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי המאפשרת, ככלל, לקיים דיוני קד"מ בהיוועדות חזותית, ותקנה 72 המאפשרת שמיעת עדות בהיוועדות חזותית. יחד עם זאת, תקנה 22(ג) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת כי תקנה 61(ג) אינה חלה על תובענות הנדונות בביהמ"ש לענייני משפחה ותקנה 23 הקובעת כי ברירת המחדל, בתובענות בביהמ"ש לענייני משפחה ובכלל זה בדיוני קד"מ, היא התייצבות בעלי הדין. הוראות אלה נובעות מהמאפיינים הייחודיים של ההליכים בביהמ"ש לענייני משפחה, המשלבים היבטים משפטיים ורגשיים. התייצבות האישית היא אינהרנטית להליכים בענייני משפחה ומאפשרת לשופט לזהות באופן טוב יותר את הסיבה לסכסוך המשפחתי שלא תמיד מובאת באופן גלוי בכתבי הטענות. 

בכדי לחרוג מברירת המחדל של קיום דיון פרונטלי, על המבקש להראות מניעה ממשית להתייצבות לדיון. ביהמ"ש ייבחן האם הדבר יהיה צודק ויעיל מבחינת ניהול ההליך, כמו גם את תום ליבו של המבקש. אישור כאמור, אם יינתן, יהיה אד הוק לדיון ספציפי. לא ניתן לתת אישור מראש לקיים הליך מלא בהיוועדות חזותית. בקשת המבקש אינה כוללת שיקולים מיוחדים המצדיקים לקבל אותה (עלות כספית והפסד ימי עבודה). כל ניהול הליך משפטי כרוך בעלויות כספיות ואובדן ימי עבודה, וברי כי המבקש שיזם את ההליך ידע זאת היטב. ייתכן שהטענה יכלה להיבחן באופן שונה, אילו ההליך היה נכפה על המבקש, בתביעה שיזמה המשיבה, אך זה לא המקרה [קובץ ההחלטה באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].