אישור תובענה כייצוגית על אי-החזרת דמי משלוח בעת ביטול עסקת מכר מרחוק (החלטה, שלום ת"א, השופט עדי הדר, 17.3.2025):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה שהמשיבות אינן מחזירות דמי משלוח בעת ביטול עסקה ואינן מגלות כנדרש פרטי העסקה במכר מרחוק, לרבות אי גילוי הדרכים לביטול עסקת מכר מרחוק. המשיבות טענו כי הן עומדות בכל הוראות הדין הנוגעות לעניין, וכן כי כפי שעולה מהחשבונית, הנמסרת לכל לקוח בעת הרכישה, הן מוסרות ללקוחותיהם את כלל המידע הנדרש. 

נפסק: המשיבות אישרו כי בעקבות פניית המבקשת הן שינו את התנהלותן בנושא דמי המשלוח. יש קושי בעמדת המשיבות לפיה בעת ביטול עסקה הן אינן אמורות להשיב את דמי המשלוח, עמדה שלכאורה נוגדת הוראה מפורשת של חוק הגנת הצרכן לגבי אופן השבת כספו של הלקוח במקרה של ביטול עסקה. בשלב זה קמה אפשרות סבירה שהטענה ששלילת דמי המשלוח במקרה של ביטול הסכם הייתה בניגוד לדין. העובדה שהמשיבות שינו את התנהלותן יתכן שתזקף לזכותן בהמשך ההליך, אך אין מקום לקבל עמדתן שדי בכך כדי להביא לדחיית התביעה.

האם יש אפשרות סבירה שהטענה כי המשיבות לא גילו את מלוא פרטי העסקה כנדרש בעסקת מכר מרחוק תוכרע לטובת הקבוצה? המשיבות לא הצביעו היכן מופיע שם היצרן בחשבונית. המשיבות צרפו חשבוניות של זארה וברשקה לסיכומיהן, ומעיון בהן עולה שבניגוד לטענתן, לא מופיע בהן שם היצרן "מתחת לכל פריט" כנטען, אלא שמות המדינות בהן פועל היצרן. יש קושי בטענה שאין צורך ליתן מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות וגם אם המשיבות צודקות בטענתן שאין ליתן אחריות, לכאורה, ובכל הזהירות, יש לציין שאין אחריות כמצוות המחוקק. ביהמ"ש דחה את בקשת המשיבות לסלק כבר בשלב זה את טענות המבקשת ביחס לגילוי שכן יש אפשרות סבירה שהטענה כי המשיבות לא גילו מלוא פרטי העסקה כנדרש בעסקת מכר מרחוק תוכרע לטובת הקבוצה, כאשר בחלק מהטענות יש קושי עם עמדת המשיבות ובחלק מהטענות יש קושי עם עמדת המבקשת.

המשיבה טענה להתנהגות שאינה מתיישבת עם התנהגות צרכנית סבירה. המשיבות ניסו לאחוז בחבל משני קצותיו. מצד אחד, הן הלינו על כך שהמבקשת רכשה מוצרים משתי רשתות וביטלה העסקאות באותו יום ומצד שני הלינו שאין מספיק ראיות לגבי רשתות שהמבקשת לא רכשה מהן מוצרים וביטלה העסקה. בנסיבות העניין, התנהלות המבקשת הייתה סבירה, בשים לב למטרת המחוקק לעודד צרכנים לאכוף את הוראות הדין ביחס לעוסקים על-ידי הגשת בקשות לאישור תובענה כייצוגית ולכן הדגש אמור להיות בתשובה לשאלה האם המשיבות קיימו הוראת החוק ולא מדוע המבקשת קנתה באותו יום משתי רשתות שונות וביטלה העסקאות. המבקשת לא יצרה בהתנהלותה את ההפרה הנטענת של המשיבות, לא טמנה פח למי המשיבות ולכן אין לקבל הטענה שפגעה בחוסר תום לב במי מהמשיבות. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית התקבלה. המבקשת עמדה בנטל להצביע כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט, שיש לכאורה אפשרות סבירה שהיא תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.