יש לנהוג בחומרה רבה בהפניות למקורות בדויים (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת חנה מרים לומפ, 12.11.2025):

העובדות: בקשת הנתבעים 1 ו-2 לסלק על הסף תובענה שהגיש התובע למתן סעד הצהרתי בדבר זכות בעלות במקרקעין.

נפסק: יש לדחות את התביעה על הסף. מעיון בתגובות התובע התעורר חשד כי הובאו הפניות ואסמכתאות לפס"ד שלא היו ולא נבראו. ב"כ התובע ביסס את טענותיו על 11 פס"ד, אך התברר כי רק 2 מהם קיימים במאגרים המשפטיים. ב"כ התובע השיב שאכן השתמש בכלי בינה מלאכותית לכתיבת טענותיו והדגיש שמדובר בטעות בתום לב ושלא ידע שכלי בינה מלאכותית אינם מדויקים. הפסיקה בעניין זה עודנה בראשיתה, אך נקבע כי יש לנהוג בחומרה רבה בהפניות למקורות בדויים. בעניין פלונית [בג"ץ 38379-12-24] הציע ביהמ"ש מספר כלים לטובת התמודדות עם מקרה שכזה: ניתן לדחות על הסף הליך שמבוסס על כתבי טענות מטעים שהוגשו בחוסר תום לב ולא מתוך גילוי מלא של העובדות; ניתן לדחות על הסף את התביעה אם התשתית המשפטית אינה מספקת, מפני שיסודה באסמכתאות בדויות; ניתן אף להטיל הוצאות אישיות על עורך הדין שהגיש כתבי טענות בדויים. הסבלנות למקרים בהם נעשה שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית, פקעה [עניין העמותה לקידום זכויות כלבים - בג"ץ 23602-01-25]. די היה בהתנהלותו הפסולה של ב"כ תובע על מנת לדחות את התביעה על הסף, ולחייב את ב"כ התובע בתשלום הוצאות אישיות, אך ההחלטה ניתנה גם לגופו של עניין. ב"כ התובע ישלם הוצאות אישיות לאוצר המדינה בשל התנהלותו, בסך 4,000 ש"ח.