אישור בקשה לייצוגית ספאם על הודעות המקדמות אירועים במועדון (החלטה, מחוזי ת"א, השופט יעקב שקד, 3.9.2025):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקש טען כי המשיבים שלחו הודעות פרסומת ללא הסכמת הנמענים, בקשר לאירועים שנערכו במועדון בת"א (Under), תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה 1 היא חברה שהפעילה את המועדון עד לשנת 2019. המשיב 2 הוא בעל מניות ומנהל יחיד של המשיבה. המשיבה 3 הפעילה את המועדון החל מ-2019 והמשיבים 4-5 הם בעלי מניות ומנהלי המשיבה 3. המבקש טען כי מעולם לא ביקר במועדון ומעולם לא מסר למי מהמשיבים את פרטי ההתקשרות עימו, או הסכמה לקבלת פרסומות. המבקש והמשיבים 3-5 הגיעו להסכמה לסיום ההליך במתווה של הסתלקות מתוגמלת [ת"צ 47233-07-24]. המשיבים 1-2 טענו כי הבקשה אינה מתאימה להליך ייצוגי; כי המבקש נעדר עילה אישית; חסר תום לב; מגיש תביעות סדרתי; היעדר קבוצה; ועוד. בתיק אף הוגשה עמדה מטעם משרד התקשורת.

נפסק: המשיבים אמנם הגישו תשובה לבקשת האישור, בצירוף תצהיר של המשיב 2, אך בהיעדר התייצבות מצידם לא ניתן היה לחקור את המשיב על תצהירו והתוצאה היא כי יש להתעלם מהטענות העובדתיות שטען המשיב, למעט אלה שהוכחו מתוך מסמכים חיצוניים למשיבים. תכלית סעיף 30א להיאבק בתופעת משלוח "ספאם". בתי המשפט עמדו לא אחת על הנזק שנגרם כתוצאה משיגור המוני של דברי פרסומת למי שאינם מעוניינים בכך, וכפועל יוצא הדבר נאסר בחוק תוך שנקבע כי מדובר בעוולה נזיקית. המשיבים לא הכחישו את משלוח ההודעות למבקש בשם המועדון, אך טענו כי הסכים לקבלן, באמצעות הרשמתו לאפליקציה. לאור נוסח ההודעות ולפי הגדרת "מפרסם" בחוק, יש לקבל את טענת המבקש כי המשיבה 1 היא "מפרסם", כיוון ששם המועדון מופיע בהודעות ויש בכך כדי לפרסם את עסקה או לקדם את מטרותיה. נוסח ההודעות מלמד חד משמעית כי הן "דבר פרסומת", באשר לפי לשונן מטרתן לעודד השתתפות בליין המסיבות שבמועדון. גם אם מדובר בכניסה חינם למועדון כטענת המשיבה, הרי שבילוי במועדון כולל בחובו הוצאת כספים, בין היתר ברכישת משקאות, מזון ועוד. זו גם עמדת המאסדר.

המשיב 2 הוא בעל מניות ודירקטור יחיד, באופן שניתן להניח, הנחה שלא נסתרה, כי כל פעולות המשיבה 1 מוכוונות על ידו. בשלב דיוני זה, קיימת אפשרות סבירה כי התביעה נגד המשיב 2 תתקבל, לרבות מכוח אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד או אחריות מכוח עילה נזיקית. המשיבים טענו כי ההודעות נשלחו מכוח התקשרות המשיבה עם אפליקציה. טענה זו לא יכולה לעמוד בשל אי התייצבות המשיבים לדיון ולחקירה. המשיבים אף לא צירפו כל ראיה לטענות אלה: לא הסכם התקשרות של המשיבה עם האפליקציה ולא כל ראיה לכך שההודעות עצמן נשלחו לאחר קבלה ממנה של מאגר מידע של מתקשרים שהסכימו באפליקציה לקבל הודעות. ככלל יש ליתן הסכמה מפורשת לגוף המפורסם ולא באופן עקיף. יש לקבוע כי המשיבים שלחו למבקש את ההודעות ללא הסכמתו. העובדה שהמבקש הגיש בקשות אישור קודמות אין בה כדי לפסול אותו מייצוג. הבקשה והתובענה מעוררות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וקיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. בקשת האישור התקבלה.